קולולושה - עברית לשון שפה

על ויכוחיו עם בן-יהודה, על גישתו בחידוש מילים ("הגדוּלה שבמעלות למילה חדשה, אם איננה חדשה"), וכמובן על המילים שהוא עצמו חידש (שעון, פחמן, עגבנייה) - חייו ופועלו של איש הלשון וחבר ועד הלשון הרב יחיאל מיכל פינס.***"חידושי הבל וריק", הוא כתב נגד אליעזר בן-יהודה ובפרק תשמעו מה הפריע לרב יחיאל מיכל פינס בחידושו של בן יהודה. עוד בפרק: רקע על חייו ועל רעיונותיו שקדמו לבן-יהודה, ורקע על חברותו בארגונים הקשורים לחידוש העברית: תחיית ישראל, שפה ברורה וועד הלשון.בפרק עם ד"ר קרן דובנוב דיברנו על מילים שהוא חידש (כמו: שעון, מחוג, סגול, כתום, מימן, פחמן, עגבנייה), על גישתו בחידוש מילים ("הגדוּלה שבמעלות למילה חדשה, אם איננה חדשה"), ועל גישתו מתי להשתמש בלשון המקרא (תכנים לילדים דווקא) ומתי בלשון חז"ל (פולמוסים, ענייני משפט) ולמה הוא סבר כך.בפרק תגלו איזו מילה לועזית הוא התכוון לגייר במילה תתרגמה (יצירתי ממש!), מה המילה שכמעט החליפה את המילה רכבת ומה מקור שם הצבע ורוד.***ד"ר קרן דובנוב –לשעבר מזכירה מדעית באקדמיה ללשון. מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם ראש החוג. למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקווה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים.מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה.עוד פרקים שהקלטנו יחד ב"קולולושה":פרק 15: שולחן, אינטרנט, שמש – למה יש זכר ונקבה בדברים דוממים?פרק 16: ג'וק, ילדים זה שמחה, טראח! – השפעת הרוסית על העבריתפרק 56: עגבניות, גזר ובצל – מתי ביחיד ומתי ברבים?***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

פרק המפריך את הטענה שמתכנני השפה התכוונו לחדש את העברית בשפת התנ"ך דווקא אלא היו בוועד הלשון קולות שקראו לאמץ את העברית המשנאית או לחרוג מהדקדוק המסורתי * חלק ב בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***הפרק הזה ינפץ לכם כמה מיתוסים: ועד הלשון לא בהכרח התכוון להחיות את שפת התנ"ך דווקא; אין מתאם מחייב בין אדם חילוני ומשכיל ובין עמדותיו שהעברית המתחדשת תהיה מקראית דווקא לעומת אדם דתי-רבני שיעדיף את לשון המשנה; רבים מחברי הוועד קיבלו השראה לא רק משפות שמיות אלא גם משפות אירופה.בחלק השני בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור הוא שיתף בקולות השונים של אנשי ועד הלשון בנושא הדקדוק של העברית: דקדוק המושתת על לשון המקרא והתנ"ך או דקדוק שיסודו בלשון המשנה ואולי גם בספרות ימי הביניים ובספרות הרבנית. את הדיון בנושא ליוותה המילה אוגן וצורת או צורות הרבים שלה כמקרה בוחן בסוגיה (תבינו מהפרק. זה מרתק!).בפרק עסקנו בשמרנות לעומת חדשנות והוצגו הטענות בעד לשון המקרא (קדמוניות היא יתרון ומקור סמכות וכן אפלטוניזם לשוני) לעומת הטענות בעד לשון חז"ל וימי הביניים (תפוס לשון אחרון). כמו כן עלתה השאלה אם חברי הוועד היו עקיבים בדעתם או שפעם גילו שמרנות ופעם ליברליות.ממסקנות הפרק עולה גם ביקורת כלפי מי שקורא לעברית שלנו "ישראלית" וגם תובנה שהידע הלשוני של אנשי הוועד על הנעשה בשפות אחרות השפיע על תפיסת עולמם ביחס לעברית.***ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

למה הם כותבים משמאל לימין, האם יש מילים עבריות שהשפיעו עליה, והצצה למילים זהות באמהרית ובגעז (אתיופית) - על השפות האחיות של העברית שכמעט איש בארץ אינו מכיר באמת.***לפחות 4 פרטים מרתקים שלמדתי בפרק הזה: באמהרית אין שמות לאותיות האל"ף-בי"ת, המין הדקדוקי נקבע בדרך שונה לחלוטין מן העברית, הכתיבה משמאל לימין, ובניגוד לעברית אין מערכת זמנים משולשת של עבר, הווה, עתיד!בפרק תגלו מילים דומות לעברית (דם, זבוב, אבא, אימא), ומנגד איך קרה שמילים בסיסיות אחרות אינן דומות לאמהרית (כמו: מים, כלב). כמו כן תלמדו מדוע סדר המילים בה שונה, כמה בניינים יש באמהרית (12!) ובגעז (4!), תכירו בניין מיוחד שיש באמהרית ואין בעברית, ותגלו אם יש גרוניות בגעז ובאמהרית, וגם מה קורה עם הדגשים החזקים שם.כמו כן בפרק סוף-סוף תבינו מה הסיפור של שֵם השפה - אתיופית או אמהרית, תגלו אם יש אקדמיה ללשון באתיופיה, וגם תשמעו את הפסוק "שמע ישראל" בגזע ובאמהרית ותנסו לזהות מילים דומות.***פרופ' אנבסה (אריה) טפרה – פרופ' באונ' תל אביב, שם הוא מלמד בין השאר אמהרית וגעז. היה מרצה באוניברסיטת אדיס אבבה.כמו כן היה המפמ"ר (המפקח הכללי) לאמהרית באגף השפות במשרד החינוך, ובעברו המתרגם הראשי ועורך המשנה של העיתון הדו-חודשי ידיעות נגט (ויש דמיון למילה עברית שאתם מכירים - פרטים בפרק).***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

האם האקדמיה ללשון "נכנעת" לדוברים, למה הוא אינו כותב משכנתה אלא משכנתא, והאם הוא היה לוחץ על כפתור שיגרום לכול לדבּר לפי התקן (התשובה מפתיעה!) - קריאות כיוון בשאלת התקן העברי, וגם איזו ביקורת יש לו על פרסומי האקדמיה ללשון ברשת.***אפשר לסכם: אין מתכון. אין מתכון מסודר מתי לאשר מילה החורגת מן הכללים ומתי אין לאשרה, אבל בכל זאת יש קריאות כיוון מסוימות בשאלה המורכבת הזו כשבאים לפסוק מה תקין בעברית ומה לא. למשל מה רוב הציבור אומר ולמשל אם מצינו(!) חריגות כאלה במקורות.בשיחה עם פרופ' חיים כהן דיברנו על תֶקן ועל סטנדרט, מתי החלה מגמת תיקוני הלשון של הדוברים, על מהו מדד המוזרוּת של המילה התקנית (רֶכֶֿז התקני [מלשון תרכיז] לעומת רכּז הרווח), ושוחחנו על שינויים בהחלטה של האקדמיה ללשון (למשל: רק קומתיים - אפשר גם קומותיים).עוד נושאים ומילים שעסקנו בהם בפרק ובהם גילה פרופ' כהן את דעתו על פסיקות האקדמיה ללשון:* אה֫בתם/אהבת֫ם - למה לא מפריעה לו צורת המלרע* משכ֫נתה/משכנת֫ה - למה מפריעה לו צורת המלרע* למלא/למלות - למה אין בעיה בצורה למלות* הוא מֵעֵז/מֵעִיז - מתי הוא עצמו משתמש במילה מעיז* יָכַל - למה אם הכשירה האקדמיה את יָשַן, קָטַן עדיין לא הכשירו את יָכַל* שם המספר (חמש שקל, שמונָה עשרה, שמונָה מאות) - האם האקדמיה ללשון צריכה להכשיר את השינויים בתחום הזה* אוֹתכם/אֶתכם - האם יקבל את הצורה ההגיונית אותכם שגם מתועד פעם אחת במקרא * מַגָב/מגֵב - למה הצורה מגֵב אינה הכרחית כלל* נמָל/נמֵל - על הסתירה שיש בצורת היחיד לעומת צורת הרבים* נראֶה/נראָה לי - על ההיגיון בחריגה מהתקן* משקל קטלה - על הריבוי של המשקל: חֶזקה, פרווה, עוולה וחולצה* ליסוע/לנסוע - מה דעתו על הצורה הרווחת* כללי הכתיב וכללי הפיסוק - למה כללי הכתיב נוקשים ומחייבים לעומת כללי הפיסוק שהם "אווריריים" והרבה יותר מאפשריםבפרק גם תגלו למה פרופ' כהן עצמו אינו כותב משכנתה אלא משכנתא, איזו ביקורת יש לו על פרסומי האקדמיה ברשת, והאם הוא היה לוחץ על כפתור כך שהכול יאמרו לפי התקן (התשובה מפתיעה!).***חיים כהן - פרופסור ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהן כראש החוג ללשון העברית וכראש התוכנית בעריכה לשונית וכן כראש בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטה זו.חבר האקדמיה ללשון העברית, ערך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה, היה חבר ועדת הדקדוק של האקדמיה, וכן יושב ראש הוועדה. היה עורך כתב העת לשוננו לעם של האקדמיה, וכן היה חבר המערכת של מילון רב מילים.תחומי מחקרו הם לשון חז"ל ולשון התפילה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

תיקון עוול היסטורי: התפקיד המכריע של הציבור המזרחי בחידוש העברית כשפת אם, במלחמת השפות בטכניון, במבטא העברי ובתרבות בארץ ישראל - פרק חשוב שמספר את הסיפור המלא, כולל אישים שקדמו לבן יהודה וכאלה שפעלו לצידו.***כשם שהסיפור המזרחי-ספרדי נעדר שנים רבות מהסיפור הציוני כך גם פועלם של יהודי המזרח בחידוש העברית לא קיבל את הבמה הראויה לו - ובפרק הזה אנחנו מתקנים עוול היסטורי.בשיחה עם החוקר אופיר טובול דיברנו על מה שהוא מגדיר "המאבק המזרחי הראשון", הרבה לפני הפנתרים השחורים, מאבק שאיחד את כל הקהילות הספרדיות בימי חידוש העברית. דיברנו על אישים מזרחים שקדמו לבן יהודה, דיברנו על כאלה שפעלו במקביל לו, וציינו אמירות של רבנים ואישי ציבור - שבניגוד למנהיגי יהדות אשכנז ששקלו לדבר ביידיש - להם היה ברור שרק העברית צריכה להיות השפה בארץ. כך למשל כתב הרב יהודה אלקלעי, ממבשרי הציונות: "רוח הזמן דורש מכל המדינות לכונן את ארצם ולהקים את לשונם, וכן דורש מאיתנו לכונן את בית חיינו ולהקים את לשוננו הקדושה ולהחיותה".עוד דיברנו על הסיפור המלא שכנראה לא הכרתם ב"מלחמת השפות" - התפקיד המכריע של העיתון הספרדי החֵרות בניצחון העברית במאבק הזה, שוחחנו על איך קרה שבניגוד לכל הסיכויים דווקא המבטא הספרדי נקבע כמבטא של העברית החדשה, וגם על הדבר המיוחד שהתרבות המזרחית מביאה לתרבות היהודית-ישראלית גם בימינו אנו.***אופיר טובול – עו"ד ומשפטן, איש תקשורת ומייסד תנועת ״תור הזהב״ – תנועה העוסקת בקידום תרבות מזרחית מסורתית וזהות יהודית. עומד בראש בית התרבות ״כולנא תל אביב״ – בית לתרבות וחינוך ברוח יהדות ארצות האסלאם והמזרח.ערך את הספר: קול התור: ציונות מסורתית-ספרדית וכן את ישראל השנייה - הבשורה המתוקה, הדיכוי המר, וכתב את מהפכה של שמחה.בכתב העת השילוח כתב מאמר בשם "המאבק המזרחי הראשון" – העוסק במפעל הנשכח של היהודים הספרדים בימי חידוש העברית כלשון שפת אם. אופיר אינו איש לשון מובהק או היסטוריון, אבל הוא חקר את תחום ההיסטוריה המזרחית בתקופה שבה עוסק הפרק.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

הוא גר באוסטרליה, ובעזרת התובנות מנס חידוש העברית הוא מנסה להחיות שפות מתות של ילידי המקום, האבוריג'ינים - איך הוא עושה זאת, מתי הוא יידע אם הוא הצליח ומי למען ה' גוזר עליו קופון בכל התהליך הזה ואיך. *** אם מנתחים את נס חידוש העברית כשפת אם - האם אפשר לשכפל את ההצלחה בקרב שפות מתות אחרות? לפי פרופ' גלעד צוקרמן התשובה היא כן. לדבריו, לאחר שמבינים אילו דברים אי אפשר להחיות בשפות מתות - אפשר לדעת איך למקד ולייעל את מאמצי ההחייאה. פרופ' צוקרמן גר באוסטרליה (אבל גם בסין ובישראל), שם הוא מחייה שפות אבוריג'יניות - שפות מתות של ילידי המקום. בפרק הוא משתף איך בפועל הוא עושה זאת, מי אשם בהיעלמותן של אותן לשונות, כמה שפות היו באוסטרליה וכמה נותרו, ומהי שפה שמוגדרת בסכנת הכחדה. בפרק גיליתי שהוא עושה את הכול בהתנדבות ושהאוניברסיטה באוסטרליה גם גוזרת עליו קופון (הזוי ברמות!), וגם התוודעתי לטראומה שמותה של שפה יכולה להשאיר על דובריה, כולל משבר זהות ומעשי התאבדות. שוחחנו על איך יודעים כיצד נשמעה שפה שמתה ואין לה דוברים ילידיים, האם השפות שהוא מנסה להחיות יישמעו כמו שפות המקור או שמדובר ביצירה חדשה, כמה שפות הוא מנסה להחיות ומה הוא יגדיר הצלחה. בפרק גם תשמעו איך נשמעת אחת השפות האבוריג'ינית שפרופ' צוקרמן מנסה להחיות, תכירו מילים שהוא עצמו חידש בשפות הללו, וגם באילו אופנים העברית של פרופ' צוקרמן עצמו משפיעה ותשפיע על תחיית השפות החדשות-ישנות הללו. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il