הגורם האנושי

פרק מיוחד לכבוד שבוע המדע והסביבה שמתחיל ב 31 במאי, בהובלתה של האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. איך יצורים קטנים שורדים?האם דרקונים (אם היו קיימים) היו יכולים לעוף?האם צמיחה אינסופית היא אפשרית?והאם כלים חד פעמיים מתכלים באמת מתכלים?משתתפים:ד"ר טל פישר ממכון דוידסון, מכון וויצמן למדע,הרב נתן מזא"ה, מנהל העמותה "טבע עברי",וד"ר חגית אולנובסקי, ד"ר לביולוגיה מולקולרית, מרצה לקיימות במכללה האקדמית "אחווה", וגם מומחית לניהול סיכונים של בריאות וסביבה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

למשבר הסביבתי אין גבולות מדיניים, כידוע. ישראל ושכנותיה סובלות מבעיות סביבתיות דומות, מה שהופך את שיתופי הפעולה בין המדינות באזור לכלי עם פוטנציאל משמעותי בהתמודדות עם משבר האקלים. האם הרעיון של שיתופי פעולה עם המדינות השכנות רלוונטי אחרי שנתיים וחצי של מלחמה?מדינת ירדן סובלת ממשבר מים חמור. האם אפשר למכור להם מים ולקנות מהם חשמל?האם ישראל היא "אי חשמלי", ואיך אפשר להתמודד עם זה?משתתפים:ד"ר גדליה אפטרמן, ראש התכנית למדיניות אסיה במכון אבא אבן לדיפלומטיה באוני' רייכמן, ועמית במכון "מיתווים",שרון בנג'ו, סגנית המנכ"ל של אירגון "אקופיס",ובר רפפורט, רכזת תחום האקלים במכון "מיתווים". באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מתחילת מרץ למשך 40 ימים ולילות היינו נתונים כולנו תחת מתקפה של טילים מאיראן. התמחינו בזיהוי סוג הטיל ונכנסנו עם הטלפון למקלחת. אבל לא רק אזרחי ישראל חיו תחת איום הטילים – גם אזרחים ממדינות שכנות, וגם מתקני אנרגיה ותעשייה. גם הסביבה שלנו – האוויר הקרקע והמים ספגו נזקים משמעותיים.האם יש קשר בין משבר האקלים למלחמה הנוכחית?מה משמעות העובדה שאנחנו חיים באזור רווי נפט?האם זה יגרום לעולם להגביר את הפיתוח והשימוש באנרגיות מתחדשות?ומה המצב הזה עושה לבריאות הפיזית והנפשית שלנו?משתתפים:פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון,יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מנכ"ל חברת פיוצ'ר לחדשנות אקלימית ועמית מדיניות במכון מיתווים,ופרופ' נדב דוידוביץ', רופא מומחה לבריאות הציבור מהפקולטה לרפואה באוני' בר אילן, וראש תחום מדיניות הבריאות במרכז טאוב. באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.עטלפים הם היונקים היחידים שיכולים לעוף, וזו רק תכונה אחת שמייחדת אותם. הם עפים בשקט, ישנים הפוך ופעילים בלילה. הם נמצאים כמעט בכל מקום, ואנחנו לא יודעים עליהם הרבה.האם יש אנשים שאוהבים עטלפים? האם העטלפים מאמצים גורים יתומים?ומה עושים אם מוצאים עטלף פגוע? מי יכול לעזור לו?ריאיון עם נורה ליפשיץ, מייסדת עמותת "עטלף".הריאיון לקוח מפרק 37 של הפודקאסט "עטלפים, עקרבים וערפדים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.עטלפים הם היונקים היחידים שיכולים לעוף, וזו רק תכונה אחת שמייחדת אותם. הם עפים בשקט, ישנים הפוך ופעילים בלילה. הם נמצאים כמעט בכל מקום, ואנחנו לא יודעים עליהם הרבה.למה יש כל כך הרבה מיתוסים שקשורים בעטלפים?האם יש ערפדים בטבע?ולמה באמת העטלפים ישנים הפוך? ריאיון עם ד"ר ערן לוין מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.הריאיון לקוח מפרק 37 של הפודקאסט "עטלפים, עקרבים וערפדים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.ישראל הקטנה התברכה בחוף ים ארוך יחסית – כמעט 200 ק"מ, כש 30% אחוז מהשטח הזה הוא מצוקים, חלקם מאד גבוהים באופן יחסי. עם מה מתמודדים המצוקים האלה?למה אנחנו שומעים יותר ויותר על מצוקים שמתמוטטים?ומה אפשר לעשות?ריאיון עם אילן לביא – מנכ"ל החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון.הריאיון לקוח מפרק 17 של הפודקאסט "חול, חוף ומרינות".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כל מי שגר במרכז הארץ או במקומות צפופים אחרים מכיר באופן אישי את התסכול הרוגז ובזבוז הזמן בגלל פקק, לא משנה אם הוא נוסע באופניים, אוטובוס או מכונית פרטית.איך תכנון נכון יכול לקדם תחבורה ציבורית?מה זה "שכונת בלון"?והאם צריך להיות פיקוח ציבורי על יזמים פרטיים שבונים שכונות שלמות?ריאיון עם פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב.הריאיון לקוח מפרק 12 של הפודקאסט " פקקים, ילדים ושכונות בלון".

הפרק המאה מוקדש לשבוע המדע והסביבה שיתקיים בשבוע השני של מרץ ביוזמת האגודה לאקולוגיה ולסביבה, ובו שלל פעילויות לכל הגילאים בכל רחבי הארץ.למה זה חשוב להנגיש עובדות מדעיות הקשורות בסביבה?וגם – האם עדיין אפשר להשפיע על משבר האקלים ולשפר את מצבנו?ואיך ההרכב הכימי של מי הים קשור למשבר האקלים?משתתפים:שקד שפי כהן, סמנכ"לית האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה,פרופ' יואב יאיר, מבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן,וד"ר יעל קירו מהמחלקה למדעי כדור הארץ והחלל במכון ווייצמן.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.למרות שאנחנו חיים בעולם מאד מחובר וירטואלית, הבדידות הפכה למגיפה של המאה ה 21 על פי ארגון הבריאות העולמי.אילו פתרונות יש לבעיה הזו?האם וועד שכונתי יכול לתת תחושת קהילה?ואיך כל זה יכול לעזור לבעיית הבדידות?ראיון עם שי גולוב, לשעבר המנכ"ל של "תנועה ישראלית".הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כולנו מרגישים בודדים לפעמים. אנחנו חיים לכאורה בעולם מאד מחובר וירטואלית, אבל ביומיום הבדידות הפכה על פי ארגון הבריאות העולמי למגיפה ממש.האם אפשר להרגיש בודד גם בחברת אנשים אחרים?מה הקשר בין בדידות לקפיטליזם?ואיך זה קשור לתרבות הצריכה?ראיון עם הסוציולוג ד"ר חגי בועז, ממכון ון ליר בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון.הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.כולנו מרגישים בודדים לפעמים. אנחנו חיים לכאורה בעולם מאד מחובר, וירטואלית, אבל ביומיום הבדידות הפכה על פי ארגון הבריאות העולמי למגיפה ממש.האם טבוע בנו הצורך להשתייך, להיות בחברת אנשים אחרים?האם אוכלוסיות מוחלשות סובלות יותר מבדידות?איך משפיעה הבדידות על בריאות הגוף והנפש?ואיך זה קשור למשמעות?ראיון עם ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב.הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.בעשר השנים האחרונות, למעט השנתיים שבהן עברנו את מגיפת הקורונה, התיירות העולמית נמצאת בצמיחה מתמדת.האם הטיסות המרובות גורמות לנזק לסביבה?כמה ק"מ צריך לנסוע במכונית פרטית כדי להשוות את כמות גזי החממה לכמות של מטוס שטס מתל אביב לניו יורק?ואיך אפשר להפחית את הנזק?ראיון עם דניאל כ"ץ, מנהל פרויקטים בעמותת יוזמת האנרגיה הטובה.הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.לטייל באזורים לא מוכרים, לצאת מהעיר הצפופה, לנשום קצת אוויר נקי – כולנו זקוקים לזה מידי פעם. בדרום הארץ יש הכי הרבה שטחים פתוחים וטבעיים.איך אפשר להנות מזה בלי לפגוע בטבע הפראי האחרון שיש לנו?למה נסיעה בכלי רכב על קרקע טבעית פוגעת בה ובשטח כולו? ומה זה זיהום תיירותי?ראיון עם שי טחנאי, רכז שמירת טבע מחוז דרום בחברה להגנת הטבע.הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".