בזכות הרוח - הפודקאסט של חטיבה 679

פרק 49 – דניאל שמאילוב, "הבנתי ששם צריך אותי"דניאל היא סמפ"מית של גדוד 9232, שהגיעה לראשונה למילואים ב 7.10, עם פרוץ המלחמה.שמענו על הימים הראשונים של המלחמה, על המעבר מסדיר למילואים, על היותה אישה בסביבה גדודית שרובה גברית, ועל משמעות התפקיד - בשגרה ובחירום.דיברנו על השיירות בעזה ועל רגעי המתח והפחד, ועל המחירים שהמילואים גובים ממנה - בלימודים, בקריירה, ובזוגיות - ועל ההחלטהלהמשיך ולהתייצב למרות הכל. זהו פרק על אחריות ועל שליחות, על המקום שבו הצורך הלאומי פוגש את החיים האישיים, והבחירה להיות במקום שבו הכי צריכים אותך.

בנימין הוא מ"מ בפלוגה ד', פלוגת החי"ר של גדוד 8108, ובאזרחות עובד עם נוער בסיכון. במהלך המלחמה הוא מצא את עצמו יוצא גם לקורס קצינים.שוחחנו על הדרך שעשה בחטיבה, על הכניסה לעזה ועל מה שאמר לחיילים שלו רגע לפני שנכנסו, ועל התחושות שאיתן יצאו מהסבב הראשון. המשכנו עם משבר הזהות שפלוגה ד' חוותה במהלך המלחמה, מה הוביל אותו לצאת לקורס קצינים דווקא תוך כדי הלחימה, ומה קשה יותר - להוביל לוחמים בשדה הקרב או להיות בבית עם הילדים.דיברנו על הרוח הגדולה שיש בעם שלנו, על הקווים המקבילים בין הובלת לוחמים לבין העבודה עם נוער בסיכון, ועל החשיבות להבין שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר. וגם - למה לפעמים יש פער כל כך גדול בין מה שלוחם חווה במלחמה לבין מה שהעורף חווה בבית.זהו סיפורו של בנימין, אבל גם סיפורה של פלוגה ד' - על אחריות, מנהיגות, ועוצמה גדולה שנחשפת דווקא ברגעים הקשים ביותר.

רואי הוא מ״פ פלוגה מ׳ – ממותה– בגדוד 9232.בפרק הזה הוא מספר את סיפורה של הפלוגה שלו,ואת המעבר האישי שעשה מתפקיד סמ״פ לתפקיד המ״פ – דווקא תוך כדי המלחמה.דיברנו על המשימות של הפלוגה ברמת הגולן, על הלחימה בתוך עזה, ועל החזרה לגזרה הצפונית בסבב נוסף. שאלנו מה ההבדל בין להיות סמ״פ לבין להיות מ״פ, למה הרגישות עולה כשאתה המפקד שנושא באחריות העליונה, ואיך בונים פלוגת מילואים אחת – מתוך אנשים שונים, עולמות שונים וסיפורי חיים שונים.ולבסוף, שמענו מה רואי למד על עצמו בתפקיד המ״פ, ומה נתן לו את הביטחון להוביל את הפלוגה גם ברגעים המורכבים ביותר.זה הסיפור של רואי, והסיפור של פלוגה מ'.זהו פרק על פיקוד ואחריות, על אמון הדדי, ועל הכוח שנוצר כשפלוגה מאמינה במפקד שלה – והמפקד מאמין בפלוגה שלו.

פנחס אפרתי הוא מ"פ פלוגה ח', בגדוד 8112. בפרק הזה חזרנו איתו אל אותם ימים ראשונים של מלחמת חרבות ברזל בהר דב – עם אילו תחושות הם עלו לשם מיד אחרי ה־7/10? למה רק אחרי שבועיים הם ראו מקלחת? ואיך מצאה את עצמה הפלוגה עם שף צמוד שדאג להם שם בגבול?דיברנו על הדרך המיוחדת שבה הפלוגה נבנתה תוך כדי תנועה, ועל איך עבור פנחס – דווקא המלחמה היא זו שמנעה ממנו לצאת לקורס מ"פים.שמענו איך זה הרגיש לחזור לעוטף עזה ולמוצבים פחות משנה אחרי הטבח, איך מנהלים שבצ"ק במציאות של עומס מילואים מטורף, ומה התחושה של פלוגה שנשארת בעורף בזמן שהתמרון בלבנון מתחולל בלי שהיא מופעלת.ולא פחות חשוב – למה בכלל פנחס הפך למ"פ? מה היה הרגע שבו אשתו היא זו שדחפה אותו קדימה, ואיך זה עיצב את דרכו כמפקד?זהו סיפורו של פנחס, של פלוגה ח', ושל לוחמים שבונים את עצמם ואת הרוח שלהם – בכל פעם מחדש.

בועז זעירא הוא מג"ד גדוד 9232, מי שהלך בעקבות הקול שקרא לו – ולקח על עצמו את תפקיד המג"ד מתוך תחושת שליחות עמוקה.בפרק הזה דיברנו על הדרך שהביאה אותו לחטיבה, על מקומו של קצין האג"ם במערך הלחימה, על הלחימה בעזה ועל ההתעקשות יוצאת הדופן להקים את "בית המג"ד" בתוך עזה.נשאל האם דווקא המלחמה היא זו שדחפה אותו לצאת לקורס מג"דים, ומה הרגיש כשהיה צריך להיכנס לנעליים הגדולות שהותיר אחריו בועז שוורץ.דיברנו על הנפילה של עידו אביב הי"ד – איך היא השפיעה עליו באופן אישי, וכיצד היא מלווה את כל דפוסי הפיקוד שלו מאז.נשמע גם על הפעולות שביצע הגדוד ברמת הגולן, שאִפשרו את כיבוש אזור החיץ בגולן הסורי – ועל האנשים שהפכו את זה למציאות.זהו פרק על מנהיגות מתוך שליחות, על אחריות כבדה, ועל קול פנימי שממשיך להניע קדימה.

אור פז עברי הוא מג"ד 8112, גדוד "חוצב", בחטיבה.בפרק הזה שמענו ממנו מדוע ערב המלחמה החליטו לשנות את שם הגדוד ל"גדוד חוצב",ומה גרם להם לוותר על המוצבים הקיימים ולפעול במשך חודשים קפואים ובוציים בהר דב – בתנאי שטח בלבד.דיברנו על נוי שוש הי"ד, קצין החימוש של הגדוד, ועל הרגעים האחרונים שלו בקיבוץ בארי –וגם על תרומתה של פלוגת החרמ"ש הגדודית לחתיכת מודיעין קריטית שהובילה למבצע "ארנון" ולשחרור ארבעה חטופים.נשאל איך מתמודדים עם מצב שבו הגדוד נקרא לשירות מילואים בטווחי זמנים קצרים כל כך,מה זה בעצם "מכלול העורף הגדודי" שהם הקימו,ואיך שומרים את הדבק והחיבור האנושי שנוצר בין הלוחמים בזמן המלחמה?זהו פרק על מנהיגות במציאות משתנה, על חוסן, אחריות וערבות הדדית – ועל הרוח שמחזיקה את לוחמי גדוד חוצב גם הרבה אחרי שהקרבות שוככים.

דן גולדברגר הוא מ"פ פת"ן – פלוגת פינוי, תספוק וניוד חטיבתית – פלוגה שנמצאת בתוך הגדס"מ, גדוד הסיוע המנהלי. בפרק הזה דיברנו על מה המשמעות של היחידות הללו, ואיך בכלל מצא את עצמו מ"פ בחטיבה שלא הכיר בה אף אחד – רגע לפני הכניסה לעזה. שאלנו איך זה מרגיש להיות עם הפלוגה בחמשת הסבבים – בעזה, בתמרון בלבנון, וגם בעומק סוריה. דיברנו גם על ההחלטה לצאת לקורס מ"פים בגיל 41, על האתגר לשלב בין הפיקוד במלחמה לבין ניהול עסק עצמאי, ועל הקשיים הנפשיים שמפקד נושא על כתפיו. שמענו גם למה דן הגיע לוועדת החוץ והביטחון בכנסת כדי לספר על איך גייס אנשים למילואים, ומה בעיניו מיוחד דווקא בשיריונרים. זהו פרק על מנהיגות, אחריות, הקמת מסגרת תו"כ מלחמה - ועל שילוב בין חזית לעורף.

איך הופכים מ־נהג משאית בפיקוד העורף למח״ט חטיבת שריון? המח"ט, אל"מ איתי זעפרני מספר על הדרך שעשה – ועל שורת התפקידים שעבר עד שהגיע לעמוד בראש חטיבה 679.דיברנו על ה־7/10, ועל הסיטואציה שבה ילדיו מצאו את עצמם מתארחים אצל משפחה שהם כלל לא מכירים.שמענו ממנו על התמרון בלבנון, על פריסת החטיבה בכל הגזרות, ועל השאלה מדוע החטיבה לא גויסה לכיבוש המובלעת הסורית ברמת הגולן.נכנסנו גם אל המימד הערכי: מה החשיבות שהוא רואה בקשר ההדוק עם המשפחות השכולות? למה נכתב עכשיו ספר מורשת לחטיבה? ומהי התרומה המרכזית של החטיבה במלחמת חרבות ברזל?ולבסוף – מה המשמעות בעיניו של משפחות המילואים, ולמה הן הכוח שמאפשר את הכל?זהו פרק על 'בזכות הרוח - עד הניצחון', ועל הרוח שמייחדת את חטיבה 679: התנדבות, מקצועיות וחתירה למגע.