קודקוד, כאן בית

הפסקת אש. עם כל ההקלה על חזרת החטופים (חוץ מהאחרון, שישוב בקרוב.) ומבחינתנו - דחיית סבב מילואים, ציפייה גדולה שנחזור לחיים, אך אנחנו מזהים שהתחושות לא ברורות עד הסוף. לרגעים שמחה גדולה, אך גם אבל ועצב שהיו מוחזקים כל הימים האלה עמוק בפנים ומרשים לעצמם טיפה לצאת. ושאלות... מי מאיתנו מתפנה ל"עוף על החיים"? ולמה לפעמים צריך ממש להפציר בנו " צא מן התיבה"..?בואו לקבוצה שלנו.. https://chat.whatsapp.com/CbJrRcwP8jJBADpU4OJYCD

הסבב נגמר, והחיים מנסים לחזור למסלול, וזה חורק. אנחנו מנסים יחד להבין מה קורה לנו בין הסבבים, בזמן הזה שהוא קצת החיים וקצת לא. גילינו שעבורנו זה הזמן הכי מאתגר, ויש לנו הרבה ללמוד איך לעבור אותו נכון. להביט לשני לתוך הלב, לראות את הפער, לקבל אותו ולא לוותר עלי. (הוקלט לפני הסכם החטופים)מוזמנים להצטרף לקבוצת הווצאצפ שלנו, עם מחשבות, עדכונים ועודhttps://chat.whatsapp.com/CbJrRcwP8jJBADpU4OJYCD?mode=ww

במיני-פרק ספיישל הזה, טליה ויוסי מדברים על תחושת הבדידות שנפערת בזוגיות בזמן שירות מילואיםהיא בבית, הוא בעזה, ושניהם מרגישים לבדשיחה כנה ומרגשת על ניתוק, געגוע, החיפוש אחרי הביחד והתקווה להתחבר מחדשפרק על זוגיות בזמן מלחמה, על הכאב שבבדידות, ועל מה שעוזר להחליםמוזמנים להצטרף לקבוצה שלנו https://chat.whatsapp.com/CbJrRcwP8jJBADpU4OJYCD?mode=wwc

בפרק הזה אנחנו נכנסים לעולם האפטרים – היציאות מהצבא הביתה, השעות הספורות שלוקחים אוויר לפני שחוזרים לשטחטליה מספרת על הציפייה לאפטר, על האתגרים ולפעמים גם האכזבה, ועל איך משדרים עסקים כרגיל למרות הכליוסי משתף איך זה מרגיש להגיע הביתה ולגלות שהכל זז בלעדיו, על המתח בין האחריות הצבאית לחיים האישיים, ועל הקושי לשמור על סנכרוןדיברנו גם על החוזים הלא כתובים שיש בינינו, על הפערים שצצים בין הרצונות, על הילדים שמבינים הכל – ועל הקושי להחזיר את האינטימיות והקרבה, כשלא תמיד יש זמןנשמח לשמוע מכם – שאלות, מחשבות, הארות והערות, תרגישו חופשי לכתוב לנו כאן בלינק, מבטיחים להקשיב להכל>> לחצו כאן לשליחת הודעה

בפרק הזה אנחנו מדברים על החרדה שמגיעה בלילה, על הדמיון שעובד שעות נוספות, על הקושי לתפקד – וגם על הבחירה לא לתת לפחד להשתלטשיחה חשופה על תרחישים, חוסר שליטה, ומה עושים כשמוות נהיה חלק מהיומיוםיוסי משתף על המפגש הישיר עם המוות בתוך עזה – על הרגע שבו הכול נעצר, הגוף מתכווץ, והראש מנסה להבין מה בדיוק קרהטליה מדברת על הפחד מהשיחה שתבוא, על הצורך להחזיק את הבית כשהראש נודד לעוד מחשבה שחורה, ואיזה משפט עזר לה הכי הרבה עם ההתמודדותנשמח לשמוע מכם – שאלות, מחשבות, הארות והערות, תרגישו חופשי לכתוב לנו כאן בלינק, מבטיחים להקשיב להכל>> ⁠לחצו כאן לשליחת הודעה⁠

בפרק השני של "קודקוד, כאן בית", אנחנו חוזרים לשבוע הראשון של המלחמה – יוסי במילואים, טליה בעורף – וכל אחד מהם מוצא את עצמו במקום שבו אי אפשר לתרגל או להתכונןמה עושים כשאתה נדרש להוביל חיילים לקרב – ואתה לא בטוח שאתה מסוגל?איך שורדים שבוע ראשון של מלחמה כשאת לבד בבית עם חמישה ילדים?ואיך שומרים על קשר – לא רק עם הילדים, אלא גם זה עם זו – כשהוא בתוך טנק והיא באמצע לילה בלי ממ"ד?שיחה כנה, מטלטלת ומרגשת, שמחזירה אותנו לרגעים שהיו – ומזכירה כמה כוח יש באהבה, גם כשהכול סביב מתפרקנשמח לשמוע מכם – שאלות, מחשבות, הארות והערות, תרגישו חופשי לכתוב לנו כאן בלינק, מבטיחים להקשיב להכל>> ⁠לחצו כאן לשליחת הודעה⁠