קם על יוצרו: על בינה מלאכותית ויצירתיות

What do scientific discoveries, artistic breakthroughs, and innovative ideas have in common?According to Prof. Itai Yanai from NYU, they begin with curiosity, play, exploration, and sometimes even a joke while combining rigorous research.Prof. Itai Yanai is a leading researcher in computational medicine, genomics, and systems biology. His work has led to groundbreaking discoveries in biology, including research published in Nature and Cell. But beyond his scientific achievements, he has become known for exploring a fascinating question:How do discoveries actually happen?Together, we dive into his concept of Night Science—the hidden, messy, and often overlooked side of creativity that precedes every breakthrough. We discuss why getting stuck is an essential part of the process, why humor can spark innovation, why children may be better explorers than adults, and how one seemingly absurd conversation led to an important biological discovery.We also explore the implications for the age of AI:Can artificial intelligence participate in the creative process?What role do curiosity, questioning, and human judgment still play?And what might remain uniquely human in discovery and innovation?A fascinating conversation at the intersection of science, creativity, and artificial intelligence.Itai Yanai is a professor at New York University.Beyond his scientific discoveries, Itai is also the co-creator and co-host of the Night Science Podcast, where he explores the hidden side of scientific discovery—the messy, creative process that happens before experiments, results, and publications.

What does science actually know about the “aha” moment? How does the brain move from impasse to insight? Why can sleep, incubation, and shifts in attention sometimes support creative problem solving, while anxiety and fixation may hinder it?In this episode, I speak with John Kounios, PhD, Professor of Psychology at Drexel University and a leading researcher in the cognitive neuroscience of insight and creativity. We discuss the brain mechanisms behind sudden insight, the role of sleep and unconscious processing, the ways fixation can narrow creative thinking, and what the rise of generative AI may mean for human originality.

כשאנחנו יוצרים עם AI, מי הבעלים? המתכנת? המשתמש? המערכת? או האם זו יצירה משותפת?דר׳ אייל ברוק הוא שותף וראש תחום AI במשרד ש. הורוביץ, חבר בפורום המומחים המייעץ לממשלה למדיניות AI, ובמקביל גם מוזיקאי לשעבר עם קריירה בינלאומית (כולל סיפורים מעולם ההופעות והיצירה). ביחד אנחנו עושים סדר: מה בכלל אומר “זכויות יוצרים” (כלכליות מול מוסריות) ואיך הAI משנה את חוקי המשחק. על הדרך אנחנו נוגעים גם בשאלה הערכית: האם דיני זכויות יוצרים נועדו “לתגמל עבודה”, “להגן על זכות טבעית של היוצר”, או בעיקר לתמרץ יצירה לטובת הציבור ומה זה אומר כשאמן ה”יוצר” הוא אלגוריתם?אם יצרתם/ן פעם משהו עם ChatGPT, Midjourney או כלי מוזיקה מבוססי AI, הפרק הזה יגרום לכם/ן לשאול מחדש: מה בכלל נחשב יצירה? ומי נחשב יוצר?

למה גם כשבונים את סיפור המותג, היצירתיות ההומור מעצימים את הרגש שנרצה לעורר אצל הלקוחות. מנו כהן, מנהל השיווק של Monday.CRM ומרצה לשיווק בבינתחומי, האיש שכולנו מכירים מהסרטונים הויראליים של מאנדיי, וולנאט ועוד, כבר מזמן מוכר בזכות התכנים השנונים והמצחיקים שלו.אבל בפרק הזה אנחנו מתעמקים בדיוק ב״איך״ הוא עושה את זה? לא רק איך יוצרים מותג, אלא... מהו האינסטינקט הנדרש, מאיפה הskill, וממה הוא מקבל השראה? מנו הוא מנהל שיווק ממש לא “קלאסי” בנוף: לא רק מי שבונה אסטרטגיה מלמעלה, אלא בפועל אחד האנשים הקריאייטיביים ביותר שמייצרים את הקופי, את הטון ואת הווייב בידיים.דיברנו על: איך נולד רעיון לסרטון הומוריסטי, איך מחברים הומור למסר שיווקי בלי להפוך לקרינג’, מה המבחן שלו לרעיון יצירתי (רמז: זה יפתיע אתכם), מה ההבדל בין תוכן שמביא לייקים לבין תוכן שבאמת מזיז אנשים לפעולה, מה מעורר אצלו השראה עוד מהילדות ואיך בונים קול מותג עקבי ושונה כשכל העולם נשמע אותו דבר.וכמובן איפה AI נכנס לתהליך בתור כלי שמחדד, מאיץ, או דווקא מסכן את הייחודיות וגם גורם לחשוב על השאלה הגדולה: איך נשארים מקוריים בעידן שבו כולם יכולים “לכתוב קופי”?מה עוד אפשר להגיד? אם יש לכם מותג (ובימינו, המותג הזה עשוי להיות אתם), או אם אתם אנשי שיווק, קריאייטיב או סתם אנשים סקרנים, אתם תאהבו את מה שיש למנו להגיד.

איך יצירתיות ויצירה מסייעים בחולי פרקינסון, איך הדופמין משחק תפקיד בתהליכים היציריתוו, ומה מצא יונתן ריינר, נוירולוג מומחה פרקינסון ואמן חזותי מוכשר, וצוותו על המוח היצירתי בעת יצירה חזותית. האם הזכרון שלנו משחק תפקיד ולמה? איך רואה יונתן את התהליכים היציריתיים של מטופלים ונבדקים כשהוא בעצמו יוצר, ומה כל המשמעות של היצירתיות האנושית בעולם שלנו? האם מדובר בכלי אבולוציוני? אלו הם רק חלק מהנושאים עךליהם דיברתי בשיחה המרתקת עם האיש שרצה להכיר את המוח, אבל גם לטפל, וגם להמשיך ליצור.

בפרק הזה אני משוחחת עם תפארת קורנפלד, מחברת הספר ״יצירתיות היא שם המשחק״, שהוסללה כל חייה לעולם הטכנולוגי וכיום עובדת ב־NVIDIA. לאורך השנים היא תמיד חיפשה את העובדים הכי סקרנים ויצירתיים, אבל רק כשהפכה לאמא, היא הבינה לעומ, בעצם מה היא חיפשה בעובדים. מה באמת הופך אנשים ליצירתיים, ומה היא רוצה להעביר לילדים שלה. מתוך זה נולד גם הספר שלה, וגם סט כלים ברור שאפשר לתרגל.דיברנו על איך מגדלים ילדים בסביבה שמצד אחד דורשת תשובות נכונות, ומצד שני מצריכה אומץ לטעות, להתנסות ולסטות מהדרך: איך לא מכבים סקרנות, איך מחזקים ניסוי וטעייה, ואיך הופכים את הבית (והכיתה) למקום שמותר בו לשאול.דיברנו גם על דרכים פרקטיות לפתח יצירתיות ביום־יום באמצעות שינויי הרגלים קטנים וכמובן על איך להשתמש ב־AI בצורה שמחדדת חשיבה ולא מחליפה אותה תוך סקירה מקוצרת של הכלים השונים.בסוף ניסינו להבין איך שומרים על הקול האנושי שלנו בעידן של תשובות מיידיות ואיך דווקא התרגול הפשוט של לשאול שאלות טובות יכול להפוך ליתרון הכי נדיר.

בפרק הזה אני מארחת את נעם מנלה: שחמטאי, חוקר תודעה ומחבר ספרי יצירתיות, לשיחה על המתח שבין סדר לחוסר-סדר, ועל המקום שבו היצירתיות באמת מתרחשת.דרך סיפורי שחמט, הצבא, האקדמיה ועוד, נעם מסביר למה רוב מה שאנחנו קוראים לו "יצירתי" הוא בעצם גנרי, איך תבניות חשיבה מנהלות אותנו, ולמה בלי קצת כאוס מחשבתי אין באמת חדש.ודווקא כאן נכנסים המחשבים: נעם טוען שפריצת מנועי השח והמחשוב לא הפכה אותנו ליותר רובוטיים, אלא להפך. כשהמכונה חשפה את הטעויות של האלופים הגדולים והראתה קווי משחק לא צפויים, היא אילצה את השחקנים האנושיים להשתחרר מתבניות ולהיות יותר יצירתיים.דיברנו על "סוכני סדר" לעומת "סוכני כאוס", על מה טכנולוגיות כמו ChatGPT יכולות לתת לנו כדי שהניצוץ היצירתי יופיע דווקא כשהכול נראה מסודר מדי.וכמובן להורדה בחינם, הספר שלו הקוד היצירתי:https://www.slideshare.net/slideshow/creative-code-55869094/55869094

בכיתה, כמו בחיים, “נכון” נראה לרוב דומה, אבל הטעויות שונות זו מזו בדרכים מפתיעות. בפרק זה אני יושבת עם הדוקטורנטית אביגיל גורין-שלייפר ממכון ויצמן, וצוללת למחקר על הערכת תשובות פתוחות בעידן ה-AI: למה מודלי שפה מיטיבים לזהות תשובות “מלאות” אך מתקשים למפות את מניפת השגיאות האנושיות בניגוד לציפיות ומה הקשר של ״אנה קרנינה״ לכל זה. נבחן איך אפשר לאמן את ה-AI להיות פרטנר פדגוגי למשובי תלמידים שלא סוגר אפשרויות אלא פותח חקירה, ואיך לבנות כיתה שמזמינה ניסוי, שאלות, ואומץ לטעות כי בלי מרחב לשונות, אין מרחב ליצירתיות.לינק למחקר המרתק:https://link.springer.com/article/10.1007/s40593-025-00485-7

אלכס פרמן: יזם ומנכ״ל המותג לס אנד מור בשיחה על יזמות ויצירתיות. איך יזמות ויצירה מגיעים דווקא מהצורך הכי אישי ואנושי שלנו, התגלמות המשפט המפורסם של אפלטון ״necessity is the mother of invention", במיוחד במותג מזון, שמבוסס על צורך כל כך אנושי שלא ניתן להחליפו בבינה מלאכותית חסרת גוף וצרכים גשמיים. איך דווקא החסמים והמגבלות הובילו את אלכס להקים חברה ומותג שהפכו להצלחה מסחררת. אלכס חולק מנסיונו כcreator יוצר תוכן והפודקאסט המצליח שלו ושותפו ״לחיות יותר מהשכן״. מה גרר הכי הרבה עניין היסטרי מהמאזינים? (רמז: אם בינה מלאכותית היתה מייצרת את זה, זה היה עובד פחות). מה הוא חושב על השימוש בבינה מלאכותית ולאיזה צרכים כדאי להשתמש בה?וכמובן, מוזמנים להאזין לפודקאסט שלו שמוזכר בפרק: https://open.spotify.com/show/13oeRUD0I0RaEfoUPfaZwn?si=BQJFM-I1REOlgvR33ibYIg

מה גרם לפרופ׳ לאסטרטגיה ויזמות ומנהלת המעבדה לחשיבה יצירתית באונ׳ העברית להתעניין בחקר היצירתיות? איך הסינים ותרבויות בעלות חשיבה הוליסטיות ניגשות ליצירתיות באופן שונה מתרבויות שמקדשות חשיבה שיטתית, ואיך אנחנו יכולים לתפעל את המתח בין הסכימות התרבותיות שלנו כדי לתפעל חשיבה יצירתית? האם אפשר להיעזר בבוטים? מה ההבדל בין היכולות של הבינה המלאכותית להיות אסתטית לתוכן שהוא באמת יצירתי לעומת היצירה האנושית? מה הדרך הכי יעילה לנהל בריינסטורמינג מבלי לאבד את הקול היצירתי האינדיוידואלי בתהליך ומה חשוב בעולם העבודה העתידי? (רמז: הכישורים אינם כל הסיפור). על זאת ועוד שוחחנו בפרק זה

דמיינו את הניסוי הבא: תקחו רעיונות טובים של סתם אנשים שהיה להם רגע של הארה ״אאורקה״ באמבטיה, בחלום (איפה שזה לא יהיה) ותגידו להם שהם יכולים לממש אותו אם רק יחברו לרעיון שלהם את היזם- מישהו אחר מהם.מה קורה כשממציאים שיטה שמבודדת את מרכיב הרעיון מהיזם, מאתרת את היזמים הכי מתאימים ואז עושה ביניהם סינתזה? אם יזמות דורשת יכולות וניסיון הרבה מעבר למקוריות, אך חדשנות מושתתת בין היתר על מקוריות, הרי שאפשר לפרק ולחבר בין רעיונות מקוריים וטובים לבין יזם מצליח. זה בדיוק מה שעושים בIdea Fund, הקרן שיזם יחד עם שותפים גיל גודשטיין. בפרק, מסביר גיל , את המודל החדשני שבנה ואנחנו משוחחים על הדרך שהובילה אותו להקים את המיזם. האם יצירתיות היתה מעורבת בהקמת המיזם שעוסק ביצירתיות אנושית דרך רעיונות?

בפרק ההמשך עם דר׳ יועד קנת, נמשיך לצלול לעומק מחקריהם שלו ושל עמיתיו על חקר התהליכים היצירתיים ותהליכי החשיבה בכלל ועל מדידת היצירתיות שלנו אל מול יצירתיות המכונותלמה אנשים שואלים שאלות? מה זה משרת? נשוחח על הגדרת בעיות מורכבות ושאילת שאלות כחלק מהתהליך הלמידה והיצירתיות. נדבר על הקשר בין המחקרים לבין איך אנחנו עובדים עם הבינה המלאכותית, לאן כל זה הולך, והאם הבינה כבר קמה על יוצריה ביצירתיות?איך נשתמש נכון בבינה המלאכותית בכדי להשיג את המירב עבור הידע והיכולות שלנו, והאם הילדים שלנו יותר יצירתיים מאיתנו?נדבר ונעמיק על עוד תהליכים רבים בחשיבה האנושית, כגון חיפוש ומיצוי התורמים ליצירתיות האנושית

כולנו מכירים ״הזיות״ של AI, והיא אחת הבעיות הכי מציקות בבינה מלאכותית. האם יש קשר בין המונח לבין הזיות אמיתיות של בני אדם, למשל בסכיזופרניה? בפרק זה, אנחנו צוללים עם דר׳ מרים דיסין- חוקרת מוח וData Scientist בתחום המוח, אל נפלאות המוח האנושי, דרך הפתולוגיות שלו ובייחוד סכיזופרניה. מה חווה אדם עם ההפרעה? מה הקשר של אנשים עם סכיזופרניה ליצירתיות מבחינה מוחית (התשובה טמונה בגוף השאלה ובשורש: ״ק.ש.ר״). וכמובן, האם הLLMs מחקים את המוח שלנו באמת או שזה בלתי אפשרי.