הסכת של יד בן־צבי

בבוקר ה־7 באוקטובר מצאה את עצמה חטיבה 7, מהחטיבות הוותיקות והמעוטרות של חיל השריון, בלב אחד הפרקים הדרמטיים בתולדות מדינת ישראל. קצין המורשת של החטיבה, אביחי ברג, יצא באותו בוקר דרומה עם מכשיר הקלטה ביד והחל לתעד בזמן אמת את קולות הלוחמים והמפקדים. היוזמה האישית הפכה במהרה למפעל תיעוד רחב היקף: מאות ראיונות שנאספו בשטחי הלחימה ובעורף, לעיתים בין משימות קרב ולעיתים לאחר רגע של נשימה שאִפשר לעבד את החוויה.מתוך העדויות הללו נרקם הספר "תחנות 7: פקדה אותנו השעה", שנכתב בידי הסופרת עידית שכטר־פייל – פסיפס של גבורה ורעות לצד רגעים אנושיים של פחד, בדידות ואובדן, המספר את סיפורה של חטיבה שלמה ושל דור לוחמים במלחמת חרבות ברזל.בפרק זה של "בין הקורות" – ההסכת של יד יצחק בן־צבי, משוחח יניב מזומן עם אביחי ברג ועם עידית שכטר־פייל על תיעוד מלחמה בזמן אמת, על האתגר להפוך מאות עדויות לוחמים לסיפור ספרותי אחד שלם, ועל תחושת השליחות של דור לוחמים שמרגיש כי גורל המדינה מונח על כתפיו.איך מדובבים לוחם שרק יצא מהטנק?כיצד כותבים ספר על מלחמה שעדיין מתרחשת?ומה יכולים בני דור העתיד ללמוד מסיפורם של לוחמי חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל?📘 לרכישת הספר:https://share.google/nrT2nvccNP6hnBIaW💡 ניתן לקבל הנחה ברכישה עם קוד הקופון: AT7

"נולדתי בביירות, בשכונת וואדי אבו ג'מיל. בשנת 1975, כשהתחילה מלחמת האזרחים, עזבנו הכל והגענו לישראל בדרך לא דרך."בפרק מיוחד של הפודקאסט "בין הקורות" מבית יד בן-צבי, ד"ר יניב מזומן מארח את יהושע פיינה לשיחה מרגשת על מסע חיים יוצא דופן. מילדות בקהילה יהודית תוססת בלבנון, דרך קשיי הקליטה כילד ללא שפה בישראל, ועד לסגירת המעגל המטלטלת: החזרה לאדמת לבנון כלוחם וכקצין בצנחנים.מה בפרק?- זיכרונות מביירות: איך נראו חיי היומיום, החגים והקהילה בשכונת וואדי אבו ג'מיל?- הבריחה והעלייה: המסע המפרך לישראל בצל המלחמה וההחלטה של משפחת פיינה להשתקם מהגלות.- לוחם על אדמת הבית: החוויות משירותו הצבאי, הפציעה במבצע "חוק וסדר" במידון, והתחושה של חזרה למחוזות הילדות במדים.- מבט לעתיד: 32 שנות חינוך, הקמת משפחה והתמודדות עם אובדן אישי.סיפורו של יהשוע הוא סיפורה של יהדות לבנון – קהילה עתיקה וגאה שמצאה את ביתה מחדש במדינת ישראל.

במהלך המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 חדרו תהליכי מודרניזציה מאירופה אל ארצות האסלאם, והשפעתם ניכרה גם במערכות החינוך של הקהילות היהודיות. בניגוד לדימוי הרווח, רבים מחכמי ישראל בארצות האסלאם גילו פתיחות כלפי השכלה כללית ותמכו בשילוב לימודי חול לצד לימודי הקודש, כל עוד נשמר פיקוח רבני ונאמנות למסורת.בפרק זה של בין הקורות משוחח ד"ר יניב מזומן עם פרופ' ירון הראל על הדיאלוג המורכב שהתפתח בין הנהגה רבנית, השכלה מודרנית וזהות דתית. הדיון עוסק בפעילותה של חברת כל ישראל חברים (כי"ח), בתמיכת חכמים בולטים במוסדות החינוך שלה, ובמתחים שנוצרו עם שליחי החברה ועם תהליכי חילון שנתפסו כאיום.דרך דמויות מפתח כגון הרב יצחק אבולעפיה מדמשק והרב יוסף חיים מבגדאד (הבן איש חי), נבחנים המניעים לשילוב לימודי החול: שיפור כלכלי וחברתי, התמודדות עם חינוך מיסיונרי, והכרה בצורך בהכשרת הדור הצעיר לעולם משתנה. הפרק עוסק גם בחינוך הבנות ובשאלת מעמד האישה, ובוחן כיצד פתיחות חינוכית התקיימה לצד שמרנות דתית.זהו פרק המציע מבט היסטורי מורכב על יחסם של חכמי המזרח להשכלה הכללית – לא כוויתור על המסורת, אלא כניסיון לאזן בין חדש לישן, בין פתיחות להתמודדות עם אתגרי הזמן לבין שמירה על זהות יהודית עמוקה.