פרק 88. "אמהות שכולות מתות לפעמים מהר. אני החלטתי לחיות" – מנואלה דבירי מסכמת 27 שנים של געגוע

פרק 88. "אמהות שכולות מתות לפעמים מהר. אני החלטתי לחיות" – מנואלה דבירי מסכמת 27 שנים של געגוע

From פרות קדושות עם יזהר באר parot kdoshot by Yizhar Be‘er

April 16, 2025 · 44 min · Episode 88

About this episode

מנואלה דבירי מדברת על חייה לאחר אובדן בנה, אקטיביזם פוליטי, והשפעת השכול על חייה.

מנואלה דבירי (76), עיתונאית, סופרת ומחזאית ממוצא איטלקי, אקטיביסטית פוליטית, פעילה הומניטארית שסייעה לאלפי ילדים פלסטינים לקבל טיפול רפואי בישראל ואופטימיסטית בלתי נלאית, איבדה את בנה יוני במוצב כרכום בלבנון בפברואר 1998. לאחר מותו נאבקה דבירי במסגרת תנועת "ארבע אמהות" להוצאת צה"ל מלבנון, דבר שהתממש שנתיים לאחר נפילתו. מלכתחילה סירבה דבירי להיכנס למשבצת האם השכולה ובחרה להמשיך לחיות את החיים במלואם. מאז נוספו לסטטיסטיקה עוד מאות אמהות שכולות, שרואות בבחירות שלה מודל. לאחר מות בנה התעמתה האזרחית דבירי עם הצמרת הצבאית והמדינית והאשימה אותה בהפקרות. נדמה היה שכמה מתובנותיה אף חלחלו ויושמו מאז. אבל בימים אלה, כאילו לא נלמד דבר, מקים צה"ל מחדש את מוצב כרכום בתוך שטח לבנון, מעשה של "טרלול", היא אומרת. שוחחנו על שכול, רגשי אשמה והחיים שנמשכים, על האירועים המוזרים שהתרחשו במשפחתה לאחר מותו של יוני, ועל השוני בין המחאה שהוציאה את צה"ל מלבנון למחאה שמנסה עתה להציל את מדינת ישראל מאובדנה. דבר אחד לא השתנה ב-27 השנים שחלפו מאז שכלה את בנה, היא מציינת – זהותו של ראש ממשלת ישראל. שוחחנו על החיים המשותפים של אשה חילונית וליברלית עם בעל דתי במשך קרוב לשישים שנה, ומדוע לא תפסיק להציל ילדים פלסטיניים גם אחרי 7 באוקטובר.

People in this episode

Host: יזהר באר

Guest: מנואלה דבירי

Topics covered

  • שכול
  • אקטיביזם
  • חיים אחרי אובדן
  • מחאה
  • זהות
  • הומניטריות

Keywords

  • שכול
  • אקטיביזם
  • צה"ל
  • מחאה
  • לבנון
  • ילדים פלסטינים
  • זהות

Mentioned in this episode

Organizations: צה"ל, תנועת "ארבע אמהות"

Places: לבנון

More episodes of פרות קדושות עם יזהר באר parot kdoshot

Explore listener stats, chart rankings, contacts and more on the פרות קדושות עם יזהר באר parot kdoshot podcast page.