The SIP

כיצד נראית תיאוריית מדיה כשחושבים עליה לא דרך מודלים מופשטים של מסר ותקשורת, אלא דרך דמויות מיתולוגיות? בפרק זה אנחנו מארחים את פרופ’ עמית פינצ’בסקי, ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית, ואת יואל בוטביניק, דוקטורנט במחלקה ואחד העורכים של מגזין סף, לשיחה לרגל פרסום הטקסט המשותף שלהם בגיליון החדש של מגזין סף, תשתית:תנועה, תחת הכותרת "המיתולוגיה של התיווך". דרך חיבור בין תיאוריית מדיה למיתולוגיה יוונית, ודרך דמותה של הקטה, אלת הצמתים והסיפים, הם מציעים לחשוב מחדש על תיווך, מדיה ותשתיות דרך אזורי מעבר ולימינליות.במהלך הפרק אנחנו חוזרים אל הבחירה לחשוב מדיה דרך מיתוס, ואל הצורך לזמן דווקא את הקטה אל לב הדיון העכשווי. נדבר על משמעותם של צמתים ומצבי בין-לבין בשדה תיאוריית המדיה ובמחקר האישי של כל אחד מהם. מתוך מיתוס פרספונה ודמטר נבחין בפיצול בין ראייה לשמיעה, בין עדות חזותית לבין עדות קולית, ונרחיב על המקום המשתנה של מדיה מבוססי קול לעומת מדיה מבוססי תמונה, על הדהוד, מהימנות והיבטים מגדריים של חוויית התקשורת.לבסוף, נמתח קו מן המיתולוגיה אל ההווה הדיגיטלי: איך נראית לימינליות ברוח הקטה בעידן של רשתות ואלגוריתמים, איפה נמצאים היום הצמתים של המדיה הדיגיטלית, ואיזה מקום נותר למבוכה, בלבול ושהייה בדרך בעולם שמחפש מהירות וחלקות.לאתר של מגזין סף - https://saf-mag.com/

In this episode we explore how the concept of privacy is evolving in the digital age. Join us for a thought-provoking conversation as we discuss theoretical challenges, global comparisons, and interdisciplinary research shaping the understanding of digital privacy today with the co-founders of CPRN - Comparative Privacy Research Network.We begin by examining why privacy remains a contested and complex concept, considering its shift from a strictly legal definition to an evolving social expectation. Next, we introduce the Comparative Privacy Research framework, exploring how privacy concerns and behaviors vary dramatically across different cultural, political, and technological contexts.Our guests reflect on how comparative research can inform better privacy regulations and why privacy literacy alone cannot fully address the structural challenges posed by digital platforms. Finally, we delve into the collaboration and co-authoring process behind privacy research, highlighting the interdisciplinary nature of the field, the journey from initial ideas to publication, and offering practical advice for emerging scholars.CPR framework: https://doi.org/10.1080/01972243.2025.2451863CPRN – Comparative Privacy Research Network : https://comparativeprivacy.org/

כיצד הבנת הפן האנושי של הדיפלומטיה יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו תופסים יחסים בין מדינות, ומה זה אומר על תהליכי קבלת החלטות ברמות הגבוהות ביותר?בפרק הרביעי של העונה הרביעית אנו מארחים את פרופ' זוהר קמפף מהחוג לתקשורת ועיתונאות ואת פרופ' גדי היימן מהמחלקה ליחסים בינלאומיים, לשיחה על פרויקט המחקר המשותף הפורה שלהם שבוחן את התפקיד המגוון והמפתיע של יחסים בין אישיים בקשרים דיפלומטיים. בפרק אנחנו צוללים אל מאחורי הקלעים של הדיפלומטיה ובוחנים כיצד קשרים אישיים, ידידויות, מחוות פרטיות וכדומה משפיעים על יחסים בין מדינות. בניגוד לדימוי של דיפלומטיה כתחום קר, מחושב ומונע מאינטרסים בלבד, המחקר של זוה רוגדי מגלה שהתנהלות אישית, רגעים של אמון ונרטיבים משותפים יכולים לשנות כיווני מדיניות ולהכתיב תהליכים היסטוריים.נפתח את הפרק בדיון על הפער שהדימוי הזה משקף, וגם על הדמות הייחודית של הדיפלומט או הדיפלומטית המורכבת מאדם פרטי וגם ממדינה על כלל אזרחיה. נבין בדיוק כיצד אוספים מידע על תהליכים שמתרחשים לרוב מאחורי דלתיים סגורות, ואיך קשרים אישיים הם המפתח, בסופו של דבר, גם למחקר על יחסים בין אישיים. בהמשך, נרחיב על נרטיבים משותפים וזיכרון קולקטיבי, ונבחן כיצד הזכרה של העבר והבניית היסטוריה משותפת יכולים לחזק יחסים דיפלומטיים, במיוחד בטקסים רשמיים ובנאומים מדיניים. נעסוק גם בשאלה – מהו הגבול בין יחסים רשמיים לבלתי רשמיים, וכיצד אי-פורמליות יכולה להיות כלי משמעותי בדיפלומטיה?לקראת סוף הפרק, נעבור לדיון על תפקיד המחקר האקדמי בתקופת המלחמה. נדון כיצד האירועים הפוליטיים האחרונים משפיעים על תפיסות המחקר ועל הדרך שבה חוקרים ניגשים לנושא הדיפלומטיה בכלל - וגם נשמע על האופטימיות העמוקה שזוהר וגדי מצאו דווקא במחקר על חשיבות ומרכזיות היחסים הטובים בין נציגי מדינות בתקופה הקשה הנוכחית.

פרקים מספר שלוש וארבע של העונה הרביעית הם שני חלקים של שיחה משותפת עם תום דיבון וליטל הניג, דוקטורנטים במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר של תום עוסק ביחסי משתמשים, פלטפורמות ויוצרי תוכן, ומחקרה של ליטל מתמקד בעבודת זיכרון השואה בתרבות הדיגיטלית. יחד, ולאורך שני הפרקים, נשוחח על הדרכים המגוונות בהן זיכרון אירועים טראומתיים ואלימים מתעצבים ברשתות החברתיות, איך מוסרים ומקבלים עדות על זוועות בעידן הדיגיטלי ומה המקום המפתיע אך מרכזי שתופסת משחקיות (Playfulness) בתהליכים האלו. בפרק הנוכחי אנחנו מכנסים את המושגים שעלו בפרק הראשון - הנצחה, חינוך, עדות, זיכרון - ומוסיפים את מושג המשחקיות, על מנת לבחון מגמות חדשות בזכרון והנצחה, של השואה ובכלל. נתהה האם משחקיות היא שפה ייחודית לדיגיטלי, כיצד מייצבים עדות וזיכרון לאורך זמן בעידן שטף המידע, האם אירועים טראומתיים "מתנהגים" באותה צורה בעידן הרשתות החברתיות - ונהרהר יחד על עתיד הזיכרון וההנצחה האפשריים של מלחמת השביעי באוקטובר.

עונה חדשה לפודקאסט של מכון סמארט - תקשורת, מדיה ומחקר לאור המלחמה. בפרק השני של העונה הרביעית אנחנו מארחים את טלי אהרוני, דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, שותפה בקבוצת המחקר "פרופסי" של פרופ' קרן טננבוים-ויינבלט. המחקר של טלי עוסק בנושא אמון ואי אמון בחדשות, והפרק מתמקד בזווית של תופעת ההימנעות מחשיפה לחדשות - ובייחוד בהיבט של סביבת המדיה והחדשות מאז השביעי באוקטובר. במהלך הפרק נשוחח על דרכי החשיפה המגוונות לחדשות בסביבה הרוויה במדיה דיגיטליים ופלטפורמות משולבות בימינו, על השיקולים החומריים שמעורבים בהחלטה להתנזר מחדשות, על הסיכויים להתמיד בהתנזרות כזו ועל היתרונות והחסרונות האפשריים שלה. הפרק נפתח בניסיון להגדיר את הסיבות להימנעות מחדשות וקווי האופי שלה וממשיך אל התמקדות בנושאים כמו תפקודם של תאים משפחתיים-זוגיים כדרך להימנעות מתוך חלוקת אחריות בין בני זוג. ניגע בנרטיב העמוק בנוגע לתחושת החובה האזרחית בדמוקרטיה להיות מעודכן - ונסיים במחשבות על ההקשר הישראלי הייחודי, השפעת המלחמה על מחקרה של טלי ועל הממדים הרצויים של חשיפה לחדשות בכלל.

באיזו מידה, ובאילו דרכים, משפיעות רשתות חברתיות על עיצוב הערכים התרבותיים שכולנו חיים ומתנהגים לאורם? איך ערכים מבוססי תרבות והקשר כמו אותנטיות, יופי, נאמנות, הגשמה עצמית וכדומה משתנים בעקבות השהות המתמשכת שלנו בעולם הוירטואלי - ואיך הם משנים בתורם את ההתנהגות שלנו במרחבים המקוונים והלא-מקוונים (עדיין)? היום, אמנם, כבר מובן לנו מאליו שהרשתות החברתיות השונות מחוללות בחיינו שינויים עמוקים במגוון תחומים, ביחס למצב לפני הופעתן (לא כל כך מזמן, למען האמת). אבל הקשר המדויק שמתקיים בין ערכים, תרבות, טכנולוגיה והמודל הכלכלי של הרשתות החברתיות עדיין צופן בחובו דינמיקות מורכבות שקשה לנסח. כדי לעזור לנו לפזר קצת מהערפל ולמקד את המבט שלנו על היחס בין ערכים והעולם הוירטואלי אנו מארחים הפעם את פרופסור לימור שיפמן, שמובילה בשנים האחרונות את קבוצת המחקר Digital Values - The construction of values in digital spheres, קבוצת מחקר בינלאומית שנתמכת על ידי מועצת המחקר האירופית, הERC, ושמטרתה להבין ולהציג את תהליך הבנייה של ערכים ב, ובאמצעות, רשתות חברתיות. נשוחח על הדרך בה ניגשים מלכתחילה לחקור ערכים תרבותיים ומה היחס בין ערכים לנורמות, או צורות התנהגות מסוימות. נמשיך בהבנת הקשר בין פלטפורמה מקוונת לעיצוב ערך תרבותי, וכיצד מתבטאים שינויים בפלטפורמות שונות על ערכים שונים והנוכחות שלהם במרחבים מקוונים ולא מקוונים (או - "מסורתיים"). נתחקה אחר הערכים - הלא פחות חשובים - של הפלטפורמות עצמן, אלו שמתבטאים במגוון דרכים כמו תנאי השימוש, פעילות סינון התוכן או עיצוב ממשק המשתמש. לסיום, ננסה להבין יחד אם ניתן לדמיין רשת חברתית קצת אחרת, בעלת איזונים טובים יותר עם העולמות התרבותיים שסביבה - אך שלא מפשיטה, כפי שקורה בדרך כלל, את הכיף מחווית השהות ברשת. מגיש: יואל בוטביניק

כשבני ובנות עשרה נענים לאתגרי טיקטוק פוליטיים או מניעים טרנדים מחאתיים באינסטגרם - האם מדובר בהשתתפות באותה התרחשות פוליטית שבה לוקחים חלק גם המבוגרים? באיזו מידה אנחנו צריכים להתייחס ברצינות לביטוי פוליטי של בני נוער שמבוסס על נורמות וכללי התנהגות שמכתיבות פלטפורמות דיגיטליות? מה הפער בין השהות - מלאת האתגרים והסכנות - של ילדים ובני נוער ברשתות חברתיות, ובין הזדמנות הפז שאותן רשתות מייצרות לאותם צעירים וצעירות לגבש עמדה פוליטית בשפה שלהם? השאלות הבוערות והרלוונטיות האלו נמצאות בלב השיחה עם פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק, שספרה Not Your Parents’ Politics: The Unexpected Forms of Youth Political Expression on Social Media - שנכתב יחד עם פרופ' יואנה ליטראט מאוניברסיטת קולומביה - יתפרסם בקרוב בהוצאה האוניברסיטאית של אוקספורד. נשוחח על עצם המוטיבציה המחקרית להתמקד בקטגוריה המורכבת של ילדים ובני נוער, על הנטייה שלנו כמבוגרים להציב חסמי כניסה לדיון הפוליטי ונזכיר מידי פעם את הרקע הישראלי הסוער בעת הזאת. ננסה לצפות במבט אופטימי על האפשרויות שגלומות בהתגברות ההשתתפות הפוליטית ושינוי השיח ברשתות החברתיות, דרך בחינה של מודלים שונים אך משתלבים של השתתפות דמוקרטית מיטיבה. מגיש: יואל בוטביניק

עונה חדשה ושונה לפודקאסט של מכון סמארט: בעונה הזו נקיים דו שיח מעמיק עם חוקרים וחוקרות מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית על נושאים שעולים מתוך המחקר העכשווי שלהם. והפעם, מארחים את פרופ' ניקולס (ניק) ג'ון לשיחה על קשרים חברתיים בעידן הרשתות החברתיות, דווקא מזווית הסיום שלהם: כיצד פלטפורמות שונות מתמודדות עם הרצון שלנו לנתק קשר עם אדם אחר? מה שונה בניתוק קשר ווירטואלי מניתוק קשר "ממשי"? כמה שליטה יש לנו, בסופו של דבר, על ניהול הקשרים החברתיים שלנו? שאלות כאלו ואחרות על מצב החברתיות שלנו יובילו אותנו לנתח יחד את המושג "חברתיות סינתטית", אותו מפתח ניק בזמן האחרון. ניגע בדוגמאות שונות שממחישות את הצורך במונח שמשלב את אופי הקשרים החברתיים של הרשת ואלו של העולם האמיתי.  ניק הוא פרופסור חבר במחלקה לתקשורת ועיתונאות וחוקר אינטרנט ותרבות דיגיטלית. משמש סגן נשיא - ובקרוב נשיא - של איגוד חוקרי האינטרנט (AoIR). מגיש: יואל בוטביניק.

Aysha Egbaria is a Ph.D. candidate at the Department of Communication and Journalism at the Hebrew University of Jerusalem. Her dissertation focuses on social media use and religious identity change. Specifically, she focus on the experience of Muslim Arab women who used social media while becoming more religious despite their close environment rejections.

Blake Hallinan researches how technologies such as ratings, reviews, engagement metrics, and recommendation systems shape cultural notions of value and worth. Blake is currently a postdoctoral research fellow with the DigitalValues project but will take on a new role in the department as a senior lecturer this fall.

Dr. Eedan Amit-Danhi studies the political usage of visualizations, graphs and information on social media by various actors. ד"ר עידן עמית-דנחי חוקרת את השימושים הפוליטיים של ויזואליזציות, גרפים ומידע של שחקנים שונים במדיה החברתית