ביטלמניקס על הביטלס

אז איך מסכמים סדרה כזו על שנת 1968 ועל האלבום הלבן של הביטלס?בפרק על סופים והתחלות, על אהבה וניתוק, על יצירה שנולדה מתוך כאוס, ועל האלבום הלבן, שעטיפתו הפשוטה מסתירה בתוכה את הסיפור המורכב ביותר של הביטלס.בפרק הזה אני סוגר את כל הפינות שנשארו פתוחות:אדבר על לידתו של האלבום שתי בתולות, האלבום האוונגרדי והנועז שבו ג'ון ויוקו פרצו את כל הגבולות, ועל עטיפת העירום שעוררה סערה אדירה.נלך אל מאחורי הקלעים של עיצוב העטיפה הלבנה. איך הפשטות של ריצ’רד המילטון, האמן הבריטי הגאון, יצרה את הניגוד המושלם לפסיכדליה של פפר. עטיפה לבנה לגמרי, בלי צבע, בלי פנים, רק שם מוטבע ומספר סידורי. קונספט שהפך לאייקון נצחי.נשמע על המעצר הדרמטי של ג'ון ויוקו, על הימים הקשים בבית החולים, ועל איך דווקא מתוך השבר הזה הם החליטו ללכת יחד עד הסוף.ובצד השני של העולם, פול עם לינדה בניו יורק, מתאהב באמת ויוצא לדרך חדשה אישית.גם ג’ורג’ מוצא את עצמו מחדש. אלבום הסולו הראשון שלו רואה אור והוא מתפקד כמפיק של האלבום של ג'קי לומקס, עובד עם אריק קלפטון, בילי פרסטון ודילן, ומתחיל להרגיש סוף סוף חופשי.זהו פרק על סוף של תקופה והתחלה של עידן חדש.

אנחנו מגיעים ממש כמעט לישורת האחרונה של ההקלטות לאלבום הלבן.אחרי פרסום דבר האלבום הכפול שלהם בעיתונות המוזיקה בבריטניה, הביטלס במקום להוריד הילוך ולשחרר את השירים שהוקלטו והצטברו עד כה ויכלו לשמש כאלבום כפול מכובד, העלו הילוך ועבדו במרץ הן באולפני טריידנט והן באולפני EMI.פול משך את הלהקה להקליט את Honey Pie ו Martha My Dear, ג'ורג' הביא את Savoy Truffle ו Long Long Long, וג'ון התעקש לדחוף פנימה שירי אשראם כמו I’m So Tired ואת ה'סיפור המתמשך על באנגלו ביל'.במקביל, מחוץ לאולפן, מתחילים לרחף שמועות על הופעה חיה של הביטלס. הצילומים ל־Hey Jude ו־Revolution עם קהל הדליקו מחדש את הניצוץ, ועכשיו כבר מדברים בתקשורת על מופע טלוויזיוני ואפילו על הופעה ברויאל אלברט הול. ארבעת הביטלס, שהפסיקו להופיע כבר ב 1966, מתחילים לשקול ברצינות את האפשרות לעלות שוב על במה. ב 1968 הביטלס כבר שנתיים לא היו על הבמות ובשיר האחרון שלו שהוקלט לאלבום הכפול של הביטלס, אפשר לשמוע כמעט את הגעגוע של פול לעלות שוב על במה ולקיים את הקשר של להקה עם הקהל שלה. "למה שלא נעשה את זה בדרכים?" הוא כמו מתחנן לחברי הלהקה.לינק לרכישת הספר 'הביטלס המהפכניים'https://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=15358

במרכז הפרק החדש: רינגו עוזב את הביטלס.כן, רינגו. זה שתמיד היה הדבק, הקונצנזוס, האהוב על כולם – פשוט קם, עזב את האולפן ונסע לסרדיניה.מה גרם לו להישבר?מה בדיוק קרה שם עם פול?ומי ניגן על התופים ב'חזרה לברה"מ' וב'פרודנס היקרה'?תוך כדי, המשברים האישים שפוקדים את ג'ון ופול ממשיכים ביתר שאת, כשסינתיה מגישה תביעת גירושין משלה לג'ון ופול נפרד מפרנסי שוורץ ומחפש לחדש את הקשר עם לינדה בניו יורק.בזמן העזיבה של רינגו, הסינגל הראשון של הביטלס בחברת אפל רקורדס Hey Jude רואה אור ומצליח להחזיר את הצבע ללחיים של הלהקה עם מתחרה מפתיעה מבית.זה פרק על משבר, על אגו, על חברות – ועל איך למרות הכל, הביטלס ברגעים האלה, עדיין היו להקה.לינק לרכישת הספר 'הביטלס המהפכניים'https://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=15358

בריאן ווילסון הלך לעולמו – ואי אפשר היה שלא לעצור ולהיזכר באחת מהיריבויות היפות והעמוקות בתולדות הרוק.יריבות של כבוד, של השראה הדדית, של תשוקה משותפת לפרוץ את גבולות הדמיון.בפרק החדש של ביטלמניקס, אני מתעמק בקשר המופלא בין בריאן לארבעת המופלאים מליברפול.זו לא סתם השוואה בין להקות – אלא התבוננות בדיאלוג יצירתי מרתק,שנרקם משני עברי האוקיינוס, דרך שירים שהפכו לאבני דרך בתולדות המוזיקה.ג'ורג' מרטין אמר פעם: "ללא Rubber Soul לא היה Pet Sounds, וללא Pet Sounds לא היה Sgt. Pepper".ומרטין צדק.ללא ההרמוניות של הביץ' בויז – ייתכן שהביטלס, ופול מקרטני בפרט,לא היו מעיזים לחלום כל כך רחוק.בואו לצאת איתי למסע – מהימים שבהם בריאן הצעיר גיבש את אחיו לטריו ווקאלי, ועד לחלומותיו על כתיבת הסימפוניה האמריקאית הגדולה.מהחופים התמימים של שירי הסרף ועד העומק הרגשי של פט סאונדס ו-סמייל.זהו גם סיפור על איך הביטלס שימשו כיריבים שהעניקו לבריאן אנרגיה ליצור, לדחוף, לגלות עולמות חדשים – אבל גם, אולי, תרמו בעקיפין לשבר, להתמוטטות ולסיומו של המרדף אחרי הצליל המושלם.לינק לרכישת הספר 'הביטלס המהפכניים'https://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=15358

האלבום הלבן ממשיך להיבנות, אבל מתחת לפני השטח – משהו בביטלס כבר לא אותו דבר.בפרק החדש של ביטלמניקס, אולי הדרמטי ביותר עד כה בסדרה "ארבעה גוונים של לבן", נראה איך רגעים של גאונות משתלבים עם עייפות, תסכול – והרבה רעש באולפן.נעבור בין חמישה שירים שמייצגים את התקופה הזו :מ-Ob-La-Di, Ob-La-Da שנשמע כמו שיר קליל עם וייב ג'מייקני וסיפור אהבה תמים, אבל מאחוריו מסתתרת סאגה של חזרות מתישות, פרפקציוניזם עיקש של פול, פיצוץ עם ג'ורג' מרטין, פרישה של ג'ף אמריק – ורגע בלתי נשכח שבו ג'ון לנון נכנס לאולפן, צועק שהוא מסטול לגמרי, ומתיישב על הפסנתר כדי להראות לכולם איך זה באמת צריך להישמע.מול הגישה המלוטשת של פול, ג'ון מביא גרסה חדשה, מהירה ורועשת ל-Revolution – במטרה לזכות בסינגל הנחשק.ופול? הוא מגיב ב-Helter Skelter – שיר שמנסה להמציא אותו מחדש ברעש, בצרחות ובכאוס. ההשראה מגיעה, לדבריו, משיר של The Who – אבל אולי גם מתוך תחרות שקטה עם ג'ון על הצליל הכי פראי ורועש באלבום.ב-Cry Baby Cry, שמגיע גם הוא אל אולפן ההקלטות, ג'ון ממשיך ליצור עולם לירי אפל שמתכתב עם לואיס קרול – ומציג עוד יצירת מופת מהפנטת.ובצד, מתגלגלת חידה: Sexy Sadie – שיר שהתחיל כטרוניה על המהרישי, אבל בפרק הזה אני מציע פרשנות חדשה ומטלטלת לשיר.כך או כך, השיר הזה הופך לחידה אולפנית שמאתגרת את הביטלס – והם לא מצליחים לפתור אותה בקלות.זה לא רק פרק על חמישה שירים – זה פרק על תחילתו של קיץ שבו הביטלס, למרות שהם עדיין יחד, כבר לא באותו המקום.

פול שמחפש בתקופה הזו הגדרה עצמית מחודשת, מנהל יחסים עם פרנסי שוורץ בזמן שהוא מאורס לג'יין אשר שעסוקה בקריירה שלה כשחקנית. בין לבין, הוא מתחיל לעבוד על השיר הראשון שלו לאלבום הלבן, בלקבירד, ומקליט אותו ב-11 ביוני כשפרנסי לצידו. פרנסי סיפרה שבאחד הימים ג'יין נכנסה לבית בקבנדיש באופן בלתי מתוכנן ותפסה את השניים במיטה, מה שגרם לשבר ביחסים בין ג'יין לפול. לאחר מספר ימים, פול טס ללוס אנג'לס כדי להמשיך ולקדם את חברת אפל ושם הוא נפגש עם לינדה איסטמן, הצלמת שהוא הכיר בשנה שעברה ומתאהב בה סופית.כשהוא חוזר הביטלס עובדים על שיר נוסף של ג'ון שעוסק באופן מסקרן בקוף. שיר שהחל להכתב באשראם ברישקש וכמו בלקבירד, משנה את יעודו או את הנושא שנכתב עליו והופך להיות על היחסים בין ג'ון ליוקו.

בסופו של חודש מאי 1968, אחרי אפיזודת העסקים בניו יורק, רגע לפני שהביטלס נכנסו לאולפני EMI להקליט את מה שיהיה האלבום הלבן הכפול, הם התכנסו בביתו של ג'ורג' הריסון באישר כדי להקליט סקיצות ל-27 שירים חדשים. ההקלטות האינטימיות הללו, שנעשו על טייפ 4 ערוצים ביתי, מאפשרות לנו הצצה נדירה לרגע שבו השירים היו עדיין בראשית דרכם – חשופים, טבעיים וללא עיבודים מורכבים.בפרק החדש של ביטלמניקס אני צולל אל הדמואים של אישר ובוחן: איך נשמעה המוזיקה של הביטלס כשהיא עדיין לא עברה עיבוד, בלי להקה שמלווית את השירים?איזה שירים השתנו לחלוטין במעבר לאולפן ההקלטות, ואיזה לא שינו כלל את צורתם? איך הדינמיקה בין החברים הושפעה מההקלטות האלו והאם ניתן להרגיש את המתח שהחל להיווצר בתוך הלהקה?ההקלטות הללו הן צוהר מרתק ביותר לתהליך היצירה של הביטלס בתקופה קריטית, והם נותנים לנו הצצה לעבודה המוזיקלית של הלהקה בשלב מכונן בקריירה שלה.