פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם

בפרק היום אני שמח במיוחד לארח את ד"ר יעקב יבלון לשיחה על טיפול דינמי ממוקד וקצר מועד – שזו גישה שמבקשת לעשות עבודה טיפולית עמוקה ומשמעותית, אך במסגרת מוגבלת בזמן ובמיקוד ברור.טיפול דינמי ממוקד וקצר מועד נשען על ההבנה שגם בתוך פרק זמן מוגבל או לפעמים דווקא במסגרת זמן מוגבלת ניתן לייצר שינוי משמעותי, כאשר המטפל והמטופל מזהים ביחד מוקד טיפולי מרכזי לעבודה, הכולל קונפליקט מרכזי ודרכי התמודדות אתו ועובדים עליו ביחד באופן ממוקד ואינטנסיבי. הגישה מדגישה את חשיבות הקשר הטיפולי ואת היחסים בחדר הטיפול בין המטפל למטופל.אז אם אתם עובדים עם ילדים, מתבגרים, הורים או צוותים חינוכיים, ומתעניינים בשאלה איך אפשר לעשות טיפול עמוק גם כשהזמן מוגבל הפרק הזה בשבילכם. וקצת על האורח שלי היום: ד"ר (Psyd) יעקב יבלון הוא פסיכולוג קליני-מדריך, מנהל ופסיכולוג ראשי "מכון ארז", לשעבר חבר הנהלת האגודה הישראלית לפסיכותרפיה ממוקדת ויו"ר ועדת ההסמכה. מייסד שותף של עמותת אמפטיה - פורום פסיכולוגי לייעוץ הדרכה וטיפול להורים. מנהל שרות פסיכולוגי חינוכי בגן רווה. לשעבר יו"ר פורום פסיכותרפיה אגף פסיכולוגיה שפ"י. בוגר התוכנית ליעוץ ארגוני אנליטי, מרצה, מלמד ומדריך במסגרות מקצועיות ואקדמאיות.האזנה נעימה.לינקים לסרטון ולמאמרים של ד"ר יעקב יבלון:https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4737 https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4885https://www.youtube.com/watch?v=kRwl6LWjsQo

היום אנחנו בפרק מיוחד שנקרא: ״שבעה מאוקטובר- שבעה טקסטים מאז השביעי באוקטובר״.בפרק נביא 7 טקסטים שכתבו פסיכולוגים ופסיכולוגיות חינוכיים ממחוז ת"א שיעסקו בהשפעה של טבח השבעה באוקטובר, והתקופה הקשה שבאה בעקבותיו על הפסיכולוגים ועבודתם. הטקסטים נכתבו במסגרת סדנא ייחודית ביוזמתה של הפסיכולוגית המחוזית שלנו יפית חסן, שביקשה לומר את הדברים הבאים:"לאחר האירועים הנוראיים ב-7/10 חשבנו בתחילה שאין מילים ולא יהיו. כל הזמן שמענו את צמד המילים ״אין מילים…אין מילים״. כי כל המילים נעשו למשהו שאינו מספיק ואי אפשר להשתמש בהן.כי על מה נאמר עוד ״זוועה״ או ״נורא״ וכך בא האלם. מה שחווינו נפל מחוץ לשפה המוכרת.רק אחר כך, בתנועה מדודה ובלתי מורגשת כמעט, המילים שבו, בקצב שלהן, עוד אחת ועוד אחת, מסתדרות בשורה למשפטים ולפסקאות. מנסות לתת פשר למה שהיה ועדיין מתרחש מאז, בפנים ובחוץ. במסגרת התנועה המדודה הזו, ביקשנו במחוז תל אביב ליצור את הסיפורים שלנו ואת התנועה בין האישי למקצועי.גיבשנו קבוצת פסיכולוגים ופסיכולוגיות מהמחוז, שבהנחיית הפסיכולוגית והסופרת ענת הררי, ביקשו לספר את הסיפור שלהם שנע בין האישי למקצועי."ואני אוסיף לדבריה החשובים של יפית, שהפרק היום הוא חלק ממיצג אמנותי שעולה בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת שיחל ב1.12.24. מי שיפגוש את המיצג האמנותי הזה בכנס יוכל להתרשם מציטוטים שונים מתוך הטקסטים ואף לסרוק ברקודים של הטקסטים שיבחר להאזין להם. בפרק נשמע את הטקסטים של הפסיכולוגים הבאים: טלי למדיאל, ענבל דהמן, עפרה אלרואי, גלי נאור זיידמן, מיכל אייזן, אודי בק ורענן מיוחס

והיום בפרק נדבר על הפרעת קשב וריכוז, ADHA - Attention deficit hyperactivity disorderזוהי הפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה שמתאפיינת בקושי במיקוד ובשמירה על קשב, באימפולסיביות וגם בהיפראקטיביות, כאשר המאובחנים בהפרעה זו יכולים להציג את כל שלושת סוגי הסימפטומים הללו שהזכרתי או רק חלק מהם. המקור לקשיים הללו נובע מהפרעה ביו-כימית במוח מה שעלול לגרום לקושי תפקודי במגוון תחומים במהלך החיים, כמו בלימודים או ביחסים בינאישיים, וכתוצאה מכך עלולה גם להתפתח מצוקה רגשית משמעותית בילדות או בבגרות. עוד כמה עובדות על ADHD:-כ-10 אחוז מילדים בבי"ס יסודי בגילאי 6-12 יאובחנו בהפרעה, כאשר לבנים שכיחות גבוהה יותר מבנות. -נמצא שיש קשר גנטי להפרעה, חוקרים מצאו שכאשר אחד מן ההורים אובחן ב- ADHD קיים סיכוי של בין 54%-20% שגם הילדים יציגו סימפטומים של ההפרעה. -התיאוריה הדופימנרגית היא התיאוריה המבוססת ביותר כיום, שמסבירה אתההפרעה. נמצא שכאשר מאובחנים נוטלים תרופות סטימולנטיות שונות, כמו ריטלין, אלה משאירות את הדופמין זמין זמן רב במרחב הסינפטי, וכך ביצועי הקשב והריכוז משתפרים באופן משמעותי.אנחנו הפסיכולוגים החינוכיים יודעים לאבחן הפרעת קשב וריכוז וזה אחד מהתחומים שאנחנו עוסקים בו הרבה, וזאת בשל השכיחות של ההפרעה, וההשפעה שלה במקרים רבים על מצבם הלימודי, הרגשי והחברתי של ילדים וילדות רבים, כמו גם הקושי של מסגרות החינוך להתמודד עם הקושי הזה.היום בפרק אני מראיין את צביקה יערי, מומחה בתחום של הפרעת קשב וריכוז בעל ניסיום עשיר בתחום. צביקה הוא פסיכולוג חינוכי בכיר, לשעבר פסיכולוג מחוזי במחוז מרכז, מנהל שפ"ח מועצה אזורית חבל מודיעין, יו"ר פורום דיאגנוסטיקה אבחון לקויות למידה והפרעת קשב באגף פסיכולוגיה ואגף לקויות למידה בשפ"י ולשעבר קב"ן מחוזי בפקע"ר מחוז דן. כיום הוא עובד גם בקליניקה פרטית, והוא גם מדריך ומרצה בתחומי הפסיכולוגיה החינוכית.האזנה נעימה!

היום אנחנו בפרק מיוחד, זהו הפרק ראשון שהקלטתי מאז פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר. אשתף אתכם שהיו כמה פרקים שהיו אמורים כבר להתפרסם ואז הגיע ה-7 באוקטובר והרגשנו שאנחנו צריכים רגע לעצור, להשתהות ולייצר מרחב לחשיבה מה הלאה. כשהרגשנו שהרגע הנכון הגיע, וכשאני אומר הרגשנו אני מתכוון ליפית חסן הפסיכולוגית המחוזית ואלי, החלטנו להקליט פרק שיעסוק באופן שבו שפ"ח פגש מלחמה. כלומר מה קרה לשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים כאשר פרצה המלחמה. כיצד העבודה השתנתה באחת. כיצד השפ"ח הפגין גמישות על מנת להתאים את עצמו לצרכים המשתנים של המסגרות החינוכיות, הקהילות, המשפחות והפרטים. כיצד בועת ההגנה שנפרצה בפתאומיות השפיעה הן על הפסיכולוגים עצמם והן על הלקוחות שלהם, והביאה ל"מציאות טראומתית משותפת". כיצד התווספו תפקידים מיוחדים לפסיכולוגים בזמן החירום. כיצד שפ"ח מתפקד כחלק מעיר שלמה שקולטת מפונים , מפונים שהיו חייבים למצוא לעצמם מקום מגורים חלופי ולעזוב את ביתם, כי כרגע הוא לא מקום שבטוח לגור בו, ובמקרים רבים אותם אנשים גם חוו חוויות קשות מנשוא והיו זקוקים למישהו שיראה אותם ושיהיה מסוגל להכיל אותם על מה שעברו. לצורך הקלטת הפרק אני מתארח בשפ"ח הרצליה, ואני מארח שתי פסיכולוגיות חינוכיות מדריכות,ענבל דימנטמן אשכנזי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכותרפיסטית. נשואה ואמא לשתיים. עובדת פה בשפ"ח הרצליה, חברת צוות ניהול ורכזת עבודת הפסיכולוגים במסגרות בתי הספר העל יסודיים. ענבל היא בעלת קליניקה פרטית לנוער, ובעלת ניסיון והתמקצעות בעבודה עם אוכלוסיית המחוננים.והאורחת השנייה שלי היא רוני קלל פרי,פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכותרפיסטית. בת זוג, ואמא לשלושה. חובבת חיות כשהם לא על הצלחת. רוני היא חברת צוות ניהול פה בשפ"ח הרצליה ורכזת העבודה בבתי הספר היסודיים. היא בעלת קליניקה פרטית לטיפול בנוער ובמבוגרים.האזנה נעימה!

היום יש לנו פרק מרגש במיוחד, גם בגלל הנושא שבו נעסוק וגם בגלל האורחות שלי. אנחנו מתארחים במשרד החינוך בירושלים, ומי שמארחת אותנו היא ד"ר חווה פרידמן, הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוך, מנהלת אגף פסיכולוגיה בשירות הפסיכולוגי הייעוצי, ואיתה מתארחת גם אוריה חורש, פסיכולוגית חינוכית מומחית, שחוקרת הורות דיגיטלית באוניברסיטת בן גוריון וגם רכזת ארצית של תחום המדיה בשפ"י.בפרק היום נדבר על השפעת הניו מדיה על הפסיכולוגיה החינוכית. מדובר בנושא גדול, רחב ומרתק, אפילו מעט מאיים בחוויה שלי, ואנחנו ננסה לבחון כיצד העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים משפיע על הפסיכולוגיה של הילד, של ההורה, של איש החינוך, ונדבר גם על ההשפעה של המציאות הזו, שמשתנה כל הזמן ומתפתחת, על הפסיכולוגים עצמם שפועלים בשטח. יש בספרות הבחנה בין התקשורת והמדיה המסורתיים עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת, שהיו מבוססים בעיקר על עיתונים מודפסים, רדיו, טלוויזיה וקולנוע, לבין התקופה שבאה אחרי שנות ה-80, אז החל השימוש בטכנולוגיות מתקדמות שאפשרו אמצעים חדשים לאחסון ולהפצה של מידע, מה שנקרא הניו מדיה - המחשב, האינטרנט והסמרטפון ועוד. בין התופעות הבולטות מבחינה חברתית ופסיכולוגית הן כמובן הרשתות החברתיות שהחלו לפעול בתחילת שנות ה2000, היום כמובן התיקתוק הוא מרחב מאוד משמעותי לילדים ובני נוער, ולאחרונה אנחנו עדים להתפוצצות של ה-AI, הבינה המלאכותית שנראה שמביאה עידן חדש של שימוש במידע ושל יצירת תוכן כמו גם בעיות מוסריות ואתיות חדשות.אז בפרק היום ננסה לבחון פרגמנטים שונים מתוך המרחב הדיגיטלי העצום והדינמי שבו אנו חיים ונשוחח על ההשפעות שלו על הפסיכולוגיה החינוכית מהיבטים שונים. האזנה נעימה!

לאחרונה הגיעו אלי פניות ממאזינים , חלקם סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה שמעוניינים להכיר טוב יותר את פועלו של הפסיכולוג החינוכי כדי להבין האם ללכת לכיוון הזה וללמוד את המקצוע. וזה גרם לי לתהות מה היא המחשבה הראשונה שעולה לאנשים בכלל כשהם שומעים את המילה פסיכולוג או פסיכולוגיה? אז הלכתי ושאלתי כמה אנשים לא מהתחום שלנו, מאין סקר קצר ולא מייצג, מה הדבר הראשון שעולה להם לראש להם כשהם שומעים את המילה פסיכולוג? והמחשבות שעלו היו באמת קשורות בעיקר לטיפול בחדר טיפולים, קליניקה, אחד על אחד וגם לתכונות כמו סבלנות והכלה. זה כמובן לא מחקר מדעי, אבל התפיסה הרווחת הזו, שפסיכולוגיה מתרחשת בעיקר בחדר הטיפולים היא בדיוק הרעיון שעליו הפסיכולוגיה החינוכית באה לקרוא תיגר. פסיכולוגיות חינוכיות עוסקות כמובן גם בטיפול בקליניקה אך הרעיון המרכזי והייחודי שעומד בבסיס המקצועי שלנו הוא שהתערבויות פסיכולוגיות יכולות להיות יעילות גם כאשר הן מתרחשות מחוץ לקליניקה, בדופק של החיים, ובמיוחד כאשר מדובר בילדים, שהתפתחותן הנפשית תלויה מאוד בסביבתם המשפחתית והחינוכית.הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת בבריאות הנפשית של הילד וסביבתו והפסיכולוג החינוכי פועל בחוץ, במסגרות החינוכיות כדי לקדם את הבריאות הנפשית של הילד, והוא למעשה לוקח את הקליניקה שלו אתו לכל מקום אליו הוא מגיע.המודל של הפסיכולוגיה החינוכית שקיים בארץ הוא כזה שמאפשר לפסיכולוגיות לשמור על עמוד שידרה מקצועי ועל אתיקה מקצועית גבוהה. זאת משום שהפסיכולוגית החינוכית אינה עובדת של המסגרת החינוכית לה היא נותנת שירות, אלא היא מועסקת ע"י הרשות המקומית. באופן הזה היא יכולה להחזיק את צרכי הילד במרכז התעסקותה מבלי להיות כפופה לשיקולים מערכתיים כאלה ואחרים. משרד החינוך , ובאופן ספציפי אגף שפ"י הוא הגורם המקצועי שמתווה את העשייה הפסיכולוגית במערכת החינוך, ומשרד הבריאות הוא הסמכות שנותנת לפסיכולוגים החינוכיים את רישיונם המקצועי לאחר התמחות ארוכה וקשה ואחרי בחינת מומחיות.הפסיכולוגיה החינוכית היא מקצוע מרתק שמורכב מפסיפס צבעוני של התערבויות אפשריות. הפסיכולוגים החינוכיים הם פסיכולוגים מגוונים, בעלי ידע נרחב בתחומים רבים. הגיוון ומרחבי הידע הרבים שהפסיכולוגית החינוכית נדרשת אליהם מייצרים מקצוע שבו תמיד יש מה ללמוד, במה להשתלם ולאן להתפתח. יחד עם זאת, ריבוי התחומים יכול לייצר עומס רב ולפגום בתחושת הקומפטנטיות המקצועית.בפרק היום אני מארח פסיכולוגית חינוכית מומחית מקסימה ומוכשרת משפ"ח רמת גן, ענבל נתן, שגם אחראית על תחום החירום אצלנו בשפ"ח רמת גן. יחד נשוחח על קווים לדמותו של המקצוע שלנו, הפסכולוגיה החינוכית, נבין את ייחודיותו, את תחומי הליבה שלו ואת היופי וגם הקושי שטמונים בעשייה פסיכולוגית במערכת החינוך.האזנה נעימה!

בפרק היום נעסוק בנושא מיניות, ובאופן מדויק ברצף שבין מיניות בריאה לבין פגיעות מיניות.לפי ארגון הבריאות העולמי: "מיניות האדם: היא צרוף של המרכיבים הגופניים, הרגשיים, האינטלקטואליים והחברתיים של ההוויה המינית, באופן המעשיר ומחזק את האישיות, התקשורת והאהבה".בשנת 2000 הארגון הגדיר מה היא בריאות מינית:"בריאות מינית היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית בהקשר למיניות. יש צורך בגישה חיובית ומכבדת למיניות וליחסי מין. צריכה להתקיים האפשרות לחוויה מינית מהנה ובטוחה, ללא כפיה, אפליה או אלימות."פעוטות וילדים צעירים אוספים מידע לגבי גופם והגוף של הוריהם, אחיהם , חבריהם. התנהגויות כמו אוננות וזיקפה אצל בנים ורטיבות נרתיקית אצל בנות קיימת מגיל צעיר מאוד, אך בניגוד למיניות של מבוגרים, המיניות של ילדים מגיעה מתוך סקרנות ומתוך רצון לחקור ולהכיר את סודות הגוף שלי ושל האחר, הם עדיין אינם מחברים את הגילויים המרעישים הללו לתכנים מיניים. בגיל ההתבגרות מצב זה משתנה הודות לשינויים פיזיולוגיים, הורמונליים ורגשיים המביאים להרחבת יכולתו של המתבגר לנהל קשרים בין אישיים משמעותיים הכוללים גם היבטים מיניים.ברצף החיים שבין גיל הגן לבין גיל ההתבגרות, הילדים פוגשים מרצון או שלא מרצון בהתנהגויות מיניות מגוונות שלהם ושל אנשים אחרים בסביבת חייהם. עלינו המבוגרים מופקדת האחריות לשמור עליהם, לשמור על התפתחות מינית בריאה ותקינה, ולסייע להם במקרים שבהם הם פוגשים התנהגות מינית שאינה מותאמת לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים או להתנהגות מינית בלתי הולמת שאינה הדדית.אז בפרק היום נשוחח על הרצף שבין מיניות בריאה לבין לפגיעות מיניות, נרחיב על ההתפתחות המינית בגילאי הגן ובית הספר, נבין כיצד ניתן לפתח מיניות בריאה, כיצד ניתן לסייע לנפגעות ולנפגעי פגיעה מינית ונראה אילו קשיים מתעוררים כאשר אירוע של פגיעה מינית מתרחש בבי"ס או בגן.ולצורך הדיון היום, הזמנתי שתי פסיכולוגיות מומחיות בתחום,את נתלי בן שלמה , פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, רכזת ארצית של תחום מיניות ומניעת פגיעות מיניות באגף פסיכולוגיה -שפ"י. מנהלת שפח יואב.דיקלה חווה , פסיכולוגית חינוכית מומחית משפח רמת השרון. רכזת תחום מיניות ומגדר בשפ"ח.האזנה נעימה1

השבוע נציין בארץ את יום הזיכרון לשואה ולגבורה . לשואה יש תפקיד משמעותי בתהליכי החברות שעוברים חלק גדול מהילדים והמתבגרים בארץ. הם פוגשים בכל שנה את ימי הזיכרון, הטקסים, הצפירה, השירים, סרטים שעוסקים בשואה, חלקם אף פוגשים ניצולי שואה ושומעים את הסיפורים שלהם, חלקם יוצאים למסעות לפולין. הילדים לא יכולים שלא לפגוש את הנושא הזה, שהופך לחלק מעצב בזהותם ובנפשם כישראלים וכיהודים.המפגש הישיר הזה עם הרשע האנושי, עם הכאב והמוות כמו גם עם גבורה בלתי נתפסת מעלה שאלות פסיכולוגיות באשר לדרך שבה ראוי להנגיש את הנושא הטראומתי והטעון הזה.ולצורך השיחה המרתקת הזו אני מארח בפרק שני מומחים בתחום,את ד"ר גילה מצליח-ליברמן פסיכולוגית חינוכית בכירה, מנהלת השירות הפסיכולוגי באזור. ואת משה אלון, פסיכולוג חינוכי בכיר, אנאליסט יונגיאני ומטפל משפחתי. האזנה נעימה!