סיפורים לפני השינה 🛌🏻 לילה טוב

כל יום, מיכאל מתגנב לחדר העבודה של אבא, לראות שהמתנה עדיין שם - מונחת על הארון, מוסתרת מאחורי קופסאות קרטון כדי שאיש לא יראה אותה, ארוזה בנייר כחול וקשורה בסרט זהב. הוא מטלטל אותה בעדינות, מקשיב לה, מניח והולך, אבל דימוי המתנה לא עוזב אותו. הוא חושב על המתנה כל הזמן ובכל מקום, בחדרו, בבית הספר, בגן השעשועים.

היה היה פיל בשם יוסי, פיל גדול, חכם ויפהפה, שגר ביער קסום וירוק. כל בוקר, כשקרני השמש הראשונות פילסו את דרכן בין ענפי העצים, היה יוסי מתעורר ומתחיל את יומו בחיפוש אחר הרפתקה חדשה. אבל בוקר אחד, כאשר הוא פסע על כפות הרגליים הגדולות והכבדות שלו, הוא הרגיש משהו שלא הרגיש קודם – קרירות בבוקר. הוא חשב לעצמו, "מה זה? אולי הרגליים שלי לא רגילות כפי שחשבתי!" הוא הלך וחשב, ואז הבין: "אני חייב למצוא משהו שיחמם את הרגליים שלי, משהו שייתן לי תחושת נוחות, חום, וסטייל." יוסי היה פיל אופנתי במיוחד, שתמיד אהב להיות במרכז העניינים ולנסות דברים חדשים. לכן הוא החליט שצריך למצוא גרביים.

ביער קסום וירוק, בין הרים גבוהים ונהרות צלולים, חי חתול קטן בשם גיא. גיא היה חתול חביב, עם פרווה רכה בצבע חום כהה ועיניים ירוקות כמו עלים רעננים באביב. הוא היה ידוע ביער בזכות השובבות והחוכמה שלו, ותמיד ידע איך לשעשע את חבריו. אבל למרות כל זה, גיא הרגיש שחסר לו משהו. הוא תמיד רצה להיות מיוחד, כזה שכולם יראו בו משהו מעבר למה שהוא היה. הוא היה מסתכל על יתר החיות ביער, וראה בהן תכונות מדהימות — הציפור סופי ששרה שירים מקסימים, הארנב שהצליח לקפוץ רחוק מאוד, והזאב שהיה כל כך חזק ויציב. גיא היה תמיד מרגיש קצת פחות מהן. יום אחד, כשגיא טייל ביער, גיא מצא משהו לא רגיל. בין העצים, בתוך עלים שנפלו מהעץ, הוא הבחין במשהו מבריק. הוא התקרב בזהירות וגילה זנב מזהב נוצץ .

ביער רחב וקסום, חי האריה ליאון. ליאון האריה היה המלך של היער, כולם העריכו אותו על כוחו, מהירותו, וביטחונו. אף אחד לא היה מעז להתקרב אליו והוא תמיד ידע לשמור על סדר ביער. עם זאת, בתוך ליבו, היה סוד אחד קטן שהוא לא סיפר לאף אחד: ליאון פחד מהצל שלו.

פעם אחת, בקצה היער השקט, חיה לה חבורת חיות בשלום ובשלווה. הארנבים דילגו בין השיחים, הציפורים צייצו מנגינות מתוקות, והצבונים זחלו להם לאטם על גדות הנחל. בין כל החיות, גר גם עכברון קטן בשם עזרא. אבל לעזרא היה משהו מיוחד: הוא לא ידע ללחוש.

בקצה השכונה, בדיוק מול הגן, מוצאים הילדים שדה קטן וריק שיש בו רק שיחים גבעולים ועפר, והוא יכול להיות דרך קיצור מצוינת. המבוגרים רוצים לסלול בו שביל כי אין בו כלום, אבל הילדים מגלים ש"יש בו כלום": זיקית, שרקרק, צבּה, פשפשים, נברן ופרפרה. אחרי חשיבה מרובה נמצא הפתרון: הקמת גשר עץ קטן מעל השדה ועליו שלט שמציע: "אם תשבו בשקט ובסבלנות ותסתכלו סביב – תגלו כמה מהדברים הכי נפלאים בעולם". סיפור עדין על הטבע שסביבנו.

צופית יושבת בין ענפי עץ התות, מדמיינת, חולמת ויוצרת מלמעלה עולם מופלא ועשיר משלה. דרך ענפיו של העץ היא מתבוננת בחילופי העונות, בפלאי הטבע ובשִׂמחה שהם מביאים. ספר עדין על ילדה חולמנית ועל הכוח שיש לדמיון ולטבע בחיינו.

עכבר חופר בגינה ומחפש משהו... אבל איזה משהו? - משהו נפלא, מקסים, נהדר ונוצץ! ארנבת, קיפוד, גירית וצב מצטרפים אליו וכולם יחד מחפשים, עד שהם מגלים דבר נפלא שממנו יכולה כל החבורה ליהנות יחד. ארנבת, קיפוד, גירית וצב לא יודעים מהו ה״משהו" שעכבר חופר ומחפש, ובכל זאת הם מצטרפים אליו לחיפושים ומתגייסים בהתלהבות לעזור לו לחפור. החמישה מלמדים אותנו שאם נענים ברוח טובה לחוויות שבדרך, זוכים להתפעם מהדברים היומיומיים, להבחין ביופי ולהפיק יחד הנאה מעשייה משותפת.

הספר מתאר את הקשר בין סבא לנכדתו הדס. ערב אחד סבא של הדס הגיע לבקר והביא עימו מתנות, ספר חדש וגלידה בגביע. הסבא רצה לבלות את הערב עם נכדתו האהובה, אך כאשר אימה ביקשה ממנה לבצע את מטלות הערב, העניינים החלו להשתבש. הסבא ליווה אותה בביצוע מטלותיה, אך התנהגותו הילדותית בלבלה אותה והקשתה עליה לבצע את המטלות.

לא תמיד קל להיות קטן. עכבר זעיר ומבוהל, שאף אחד אינו מבחין בו, מחליט ללמוד לשאוג. הוא מתייצב אל מול הסכנה ומגלה שגם היצור הכי קטן יכול להיות בעל לב ואומץ של אריה.

"בבקשה, אני יכול להיות נסיך?"כולם רוצים להיות נסיכים ואריות ובכלל, מנסים להפוך לדמויות שחונכנו לחשוב עליהם כחזקות ומובילות. אבל מה קורה כשהילד לא מספיק חזק להיות אריה? או לא מספיק גבוה בשביל להיות רב-חובל?הספר "אני זה אני ואני מיוחד" לא רק מעודד את הילדים ללכת בדרך שלהם, להיות מי שטבעי להם להיות ולאהוב את עצמם, אלא גם מראה להם שברגע שיבחרו ללכת בדרכם המיוחדת, הם יזכו לאהדה חברתית והגשמה עצמית.

כל אחד נולד,קליפה בצורת גוף,ובו רק שני כדורים:כדור קטן וכדור גדול,עשויים מחומר מאוד מיוחד;החומר הכי יקר בעולם.באמצעות שני כדורים חשובים ומיוחדים אלה, ההופכים למשל, מספר דרור זיו בפשטות ובעומק על האדם ועל יחסי הגומלין שלו עם הזולת והעולם.זהו ספרו הראשון של דרור זיו, יוצר צעיר, הלומד בטכניון בחיפה במסגרת העתודה הצבאית.

הַצָּב שֶׁל אֹורֶן הוא ספר ילדים עברי שכתבה מירה מאיר ואיירה אורה איל, והופיע בהוצאת כתר בשנת 1977. אורן ביקש מאביו צב. אביו מסרב ואומר שאין לו צב. אורן ואביו יוצאים לחפש צב אך חוזרים ללא צב. הם חוזרים הביתה. למחרת אמא של אורן מצאה צב ולקחה אותו לגן של אורן. הילדים בגן מתרגשים ומנסים לבדר ולטפל בצב ולומדים להכירו. בסוף הסיפור כאשר הילדים בגן מתיישבים לאכול הצב בורח מהגן.