הביולוגיה של הרגשות

בפרק מיוחד, נטע ברזילי מצטרפת אליי לשיחה על האלבום האישי והחשוף, סרנדה, שכתבה בעקבות החיים לצד בן זוג המתמודד עם פוסט טראומה. סרנדה היא תרופה נגד דיכאון שניתנת פעמים רבות לטיפול בפוסט טראומה. דרך השירים באלבום ננסה להבין מה קורה למוח, לגוף וללב כשאוהבים אדם שנמצא במלחמה פנימית מתמשכת. למה טראומה לא נשארת רק אצל מי שחווה אותה? מהי טראומה משנית, ואיך מערכת העצבים של בני זוג מתחילה להסתנכרן זו עם זו? מה קורה כשאהבה הופכת לניסיון בלתי פוסק להציל אדם אחר, ואיך נראית השחיקה הרגשית שנוצרת בדרך?נדבר על אוקסיטוצין, התקשרות, PTSD, בושה, ריחוק רגשי ואובדן תקווה, ונבחן מדוע לפעמים חיבוק, אהבה ורצון טוב אינם מספיקים כדי לרפא מערכת עצבים שנפגעה. ולבסוף נדבר גם על תקווה. על היכולת של המוח להשתנות, על ריפוי, ועל השאלה שמלווה את כל האלבום: האם אפשר למצוא מחדש קרבה, אחרי שהטראומה הרחיקה הכול.

האם הפרעת קשב היא באמת מחלה נוירולוגית, או אולי דרך שבה מוח צעיר מגיב לעולם שמבקש ממנו יותר מדי, מהר מדי? בפרק הזה נצלול אל אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בעולם הפסיכולוגיה והחינוך, האבחון של הפרעת קשב והטיפול התרופתי הנרחב בילדים.בשיחה עם ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ומחבר הספר רב־המכר ״הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה, נבחן מחדש את ההנחות שעליהן נשענת האבחנה, את ההיסטוריה של הריטלין, את ממצאי המחקרים ארוכי הטווח, ואת השאלה המוסרית שמרחפת מעל כולנו כהורים וכחברה. נבין למה אין עדות ברורה לפגם מוחי, מה המשמעות של שונות נוירולוגית, ואיך מערכת החינוך הפכה ילדים בריאים לבעיה שצריך לפתור.ובסוף, נדבר על אלטרנטיבות. תזונה, תנועה, ויסות רגשי, הורות מודעת, סביבה חינוכית מותאמת, וכל מה שיכול לעזור לילדים לפרוח בלי למהר להגדיר, להדביק תוויות או לתת תרופות.

מה קורה לזוגיות כשהמגע נעלם, כשבן זוג אחד משתוקק לקרבה ולחיבור פיזי ורגשי והשני נסגר ומתרחק? נישואים מורעבי מין אינם רק היעדר סקס, הם עלולים להוביל להיעדר של חיבה, צחוק, אינטימיות ורכות, שנמוגים לאט ומשאירים אחריהם תסכול, אשמה והרבה עצב שקט.בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר ולימור בנדל, מומחית למיניות וזוגיות, מדברות על הפערים בחשק המיני, על איך סטרס, ילדים, הורמונים ודימוי גוף משפיעים על התשוקה, ועל הסיבות לכך שנשים וגברים חווים מיניות בשתי שפות רגשיות שונות. נבין איך טינה מצטברת מכבה את החיבור, למה כעס מרחיק עוד יותר, ולמה בקשה לסקס היא לעיתים קרובות בקשה עמוקה לקשר ולאהבה.ובסוף נשאל, האם אפשר להחיות זוגיות שאיבדה מגע, ואיך בונים מחדש מרחב זוגי ואירוטי שמבוסס על כנות, חמלה וקשר חי ועמוק.

אחרי שנתיים של מלחמה, חוזרים משירות מילואים וסדיר מאות אלפי גברים צעירים שחזרו מהחזית, אבל לא כולם חזרו כמו שהלכו.בפרק עוצמתי וכנה במיוחד, ד"ר ליאת יקיר מארחת את יזהר דוד, לוחם ומפקד מנהל שטח בכיר לשעבר בשבכ ומייסדי שותפות מגן ישראלית לטיפול בפוסט טראומה , שמדבר בפתיחות נדירה על הפוסט־טראומה שחווה ועל הדרך הארוכה לריפוי.נבין מה טראומה עושה למוח איך היא משנה את הגוף, את הזוגיות ואת המיניות, ולמה גברים ונשים מגיבים אליה כל כך אחרת.נצלול גם לקשר שבין טראומה להתמכרויות. בסוף, נשאל את השאלה הגדולה: האם באמת אפשר להירפא מטראומה ואיך עושים את זה?לתרומה ל"וילה" של עמותת שותפות מגן ישראלית לסיוע לחיילי מילואים ואנשי כוחות הבטחון הסובלים מפוסט טראומה : https://the-villa.co.il/donation/

המהפיכה הפמיניסטית שינתה לחלוטין את פני החברה בכל התחומים ואין חולק על ההישגים האדירים שלה. החברות המשגשגות ביותר על כדור הארץ הן חברות שבהן יש שוויון זכויות לנשים. אך עם התפתחות הפמיניזם קרו דברים נוספים– המפה החברתית השתנתה, נשים וגברים מבולבלים היום יותר מאי פעם, החוקים של אהבה ומשיכה נכתבים מחדש, והרבה פעמים אנחנו לא יודעים אם אנחנו משחקים באותו משחק. בשיחה פתוחה עם מתן חכימי בחרנו לצלול אל תוך המים הסוערים של המתח בין המינים : דיברנו על פרדוקס החופש, על הבדידות בעידן של נשים וגברים עצמאיים ועל משבר הזהות הגברי והנשי.האם פמיניזם ביולוגי כזה שמכיר בהבדלים המולדים אבל לא רואה בהם איום - יכול להציע דרך חדשה לשותפות אמיתית בין נשים וגברים?

קורה למוח שלנו כשאנחנו עוצמים עיניים?מהתנ״ך ועד בילי אייליש, חלומות מלווים את התרבות האנושית אבל גם את הביולוגיה שלנו בשיחה עם ד"ר טל סיינס, נצלול אל תוך המסתורין של עולם החלומות:איך נראים מחזורי השינה ומהם שלבי ה־REM, למה החלומות מרגישים אמיתיים כל כך, ואיך המוח משתמש בהם כדי לעבד רגשות, לעכל חוויות ולבנות זיכרונות.וגם, נשאל את השאלה הגדולה: האם נוכל בעתיד להקליט חלומות ולצפות בהם? והאם זה יהיה מתנה – או סיוט?

האם בני האדם נולדו טובים או שדווקא השנאה וההפרדה בין קבוצות טבועות בנו עמוק ב-DNA? בפרק סולו מרתק, ד"ר ליאת יקיר צוללת אל אחת השאלות העתיקות ביותר של הפילוסופיה וחושפת מה יש למדע המוח, האבולוציה והביולוגיה לומר עליה.נלמד מדוע המוח שלנו מתוכנת יותר לשלילה מאשר לחיוב, איך אוקסיטוצין "הורמון האהבה " עלול דווקא לעודד קיטוב ושנאת זרים, ולמה אפילו האמפתיה הטבעית שלנו כלפי ילדים סובלים עלולה להיעלם ברגע כשמדובר ב"אחר".הפרק בוחן את הקשר שבין רגשות בסיסיים כמו פחד, כעס וגועל לבין גזענות ונפוטיזם ומסביר למה כדי לבחור בטוב, אנחנו צריכות לעבור דרך כל מה שלא.